מחפשים ספר טוב של סופרת טובה? קריסטין הרמל מכה שנית. "כשניפגש שנית" הוא בעצם הספר השלישי שלה אבל את השני קצת פחות אהבתי. הראשון "המתיקות שבשכחה" מדהים והשבת אחרי שסיימתי את "כשניפגש שנית" אני אומרת שאין ספק שקריסטין הרמל היא סופרת מעולה.
אמילי התייתמה מאימה בגיל 17 ונשארה לגור עם סבתה בזמן שאביה שהתגרש מאימה בגיל צעיר ונטש אותה המשיך להיות מנוקר ולא הגיע לנחם אותה גם כשממש הייתה זקוקה לו. קצת אחרי שסבתה נפטרה היא פוטרה מעבודתה בעיתון ובאותו זמן היא מקבלת ציור מדהים של סבתה בגיל צעיר עם מכתב שאומר שסבה מעולם לא חדל לאהוב את סבתה.
אמילי ואביה, ויקטור, יוצאים למסע בעקבות השולח של הציור על מנת לאתר את סבה הנעדר של אמילי. מסע שיוביל את אמילי לגילוי עצמה ולחיבור עם האמת שלה.
מומלץ, מומלץ, מומלץ

בס"ד

וואו ממש נהניתי מכל רגע מהספר הזה, נכון שהיו כמה דברים מתסכלים במהלך הספר אבל העלילה גורמת לזה שקשה מאוד לעזוב את הספר ורק רוצים לדעת מה קורה בסוף הסיפור.
אנצה היא ילדה מדהימה שגדלה והופכת לבחורה ולאישה חכמה עם ראש על הכתפיים שגם בדור שבו הנשים לא נחשבו למשהו שיש להתחשב בדעותיו, ידעה בדיוק מה היא אומרת ועושה והעזה כבר בגיל צעיר לעשות את מה שחשוב ומה שטוב לאהוביה.
צ'ירו ילד חמוד שננטש בתחילת הספר ביחד עם אחיו במנזר ולומד מכל דבר איך להתמודד ומה לעשות כדי להיות הכי מוצלח והכי אהוב, צ'ירו מחפש מי יאהב אותו ומנסה כמה שיותר למצוא את דמות האב שחסרה לו מילדות ואת אהבת האישה שחסרה לו מאז נטשה אותו אימו.
אנצה וצ'ירו נפגשים מספר פעמים במהלך החיים וכל פעם המפגש הוא מקרי ולא מתוכנן על ידי אף אחד משניהם.

מקווה שתהנו מהספר לפחות כמו שנהניתי אני :-)

בס"ד
יפה, יפה, יפה.
אורלי קראוס ויינר מצליחה שוב בכתיבתה להעביר אותנו מהעבר לעתיד ולהכניס אותנו עמוק לתוך המשפחה עליה אנו קוראים באותו רגע.
נוגה מגלה שהחבר שלה והשותף שלה בעבודה בארבע עשרה השנים האחרונות מרמה אותה ולוקח מהלקוחות שלהם סכומי כסף גדולים יותר ממה שהיא הציעה ואת הסכומים העודפים מסתיר ממנה ולוקח אותם לעצמו. בעקבות הגילוי והתקף חרדה, ששולח אותה לבית חולים, היא מחליטה לטוס לניו יורק, שם גר בן דודה שחר, כדי לדבר ולהתייעץ איתו. בשדה התעופה מתברר לה ששחר הגיע לארץ כדי להתייעץ איתה וכשלא מצא אותה טס לרוסיה, שם גר אביו שאותו לא ראה מספר שנים. נוגה יוצאת ביחד אם אמו של שחר, אסנת, לרוסיה ומשם הכל מתחיל להסתבך יותר.
מקווה שתהנו כמוני

בס"ד

טוב אומרים עלי שאני קוראת יחסית מהר וגם אני יכולה להעיד על עצמי שמעטים מאוד הספרים בהם בכיתי או אפילו הזלתי דמעה אבל הספר הזה גרם לי לשבת במשך שעתיים כי רק רציתי להגיע לסוף ולגלות מה קורה לרוני המדהימה אותה פוגשים בתחילת הספר במפגש קשה שגרם לי לבכות במשך כל הפרקים הראשונים של הספר.

רוני ואחיה נקלעים למצב שאומנם אני לא מכירה ברוך ה' על עצמי ובחיי אבל אני מאמינה שהוא מבוסס בחלקו על מיקרים קשים שקרו בשנים האחרונות במדינתנו. הקשיים וההתמודדות שעל הילדים האלא לעבור הם קשים מכול אבל אורנה בורדמן מחברת את חוטי הסיפור כך שבסופו של דבר אנו מסוגלים להתאהב בנערה המתוקה הזאת ששירים נמצאים לה בלב תמיד ואנו גם מבינים שאת השאלות הקשות אותן היא מפנה כלפי הבורא וכלפי האמונה בכללי כל אדם מאמין שואל לא פעם במהלך חייו ולשם שינוי אני הרגשתי שיש תשובות בספר שיכולות לעזור גם לי במהלך החיים.
חייהן של ילדים אלו ממש לא פשוטים אבל הם מסופרים בצורה כזאת שלמרות הקושי לקרוא על כך אי אפשר להוריד את הספר מהיד עד לעמוד האחרון.

מקווה שתהנו כמוני

בס"ד

התלבטתי הרבה מאוד זמן אם לרשום המלצה לספר או לא כי תיארתי לעצמי שרבים וטובים ממני כבר עשו את זה אבל אחרי שקראתי עכשיו את כל הסדרה בפעם העשרים בערך החלטתי שגם לי מותר לרשום משהו על הסדרה המעולה הזאת.
התחלתי לקרוא את הספרים ברגע שהם יצאו לחנות זאת אומרת כל פעם שיצא קראתי שוב מהתחלה כדי לשמור על הרצף, את שלושת הספרים הראשונים לקח לי המון המון זמן לקרוא כי הייתי יחסית צעירה ועדיין לא מנוסה כל כך בקריאה כמו שאני היום אבל את הספר הרביעי כבר לקח לי יום וחצי לקרוא למרות עוביו פשוט כי הייתי חייבת לדעת מה קורה בסוף הספר. רק לאחרונה הצלחתי לרכוש ולהשלים את כל הסדרה כדי שתשב יפה על המדף ושאני אוכל מדי פעם להוריד ולהיזכר בכל השעות הרבות והיפות שבהן ישבתי,קראתי ונהניתי מהסדרה המעולה הזאת. לאחרונה התחלתי שוב והתפלתי מאוד עד כמה אני יכולה שוב ליהנות ולחזור להיות ילדה בת 12 שקוראת לראשונה את הספר.
מקווה ממש שגם אתם תקראו ותהנו מפנטזיה מעולה וקסומה שלא תרצו לעזוב

בס"ד
ויאן מגיעה ביחד עם ביתה אנוק לכפר קטן שבו כל שינוי מרתיעה מאוד את התושבים. היא לא מתחשבת בזה שהיא מפריעה ופותחת חנות שוקולד במקום המאפייה הישנה שהייתה במרכז הכפר. אל חנות השוקולד של ויאן ואנוק מגיעים תושבי הכפר בתחילה בחשש ואחר כך הם נפתחים ומגיעים הרבה יותר ובהנאה גדולה יותר. ויאן כמו הצוענים נודדת ממקום למקום מכפר לעיר ומבית לבית, בכל מקום היא פותחת את חנות השוקולד שלה ועוזרת לאנשי המקום עם בעיותיהם וסודותיהם הכמוסים ביותר.
ספר מעולה ומגרה שממש שווה לקרוא (רצוי לא בשעת רעב (-:)

בס"ד

אין על הסופר הזה, הבן אדם פשוט גאון.
אחד מספרי הילדים היותר יפים שנרשמו, קראתי אותו שוב ושוב ושוב ותמיד נהנתי ממנו.
אורה ולי נפגשות במחנה קיץ, כל אחת מהן מגיעה מחלק אחר של גרמניה, לכל אחת מהן יש את החברות שלה, המורות שלה ודרך החיים שלה. לדוגמא אורה היא ילדה מסודרת ומאורגנת, היא הולכת תמיד עם צמות מסודרות ודואגת שכל הדברים שלה יהיו תמיד במקום, לעומתה לי הולכת תמיד עם תלתלים ארוכים ומבולגנים, הדברים שלה לא עומדים במקום והם לעלום לא יהיו מסודרים. לשתיהן יש חברות מאוד טובות ואיתן הן מסתובבות בתקופת המחנה, אבל יש להן גם בנות אותן הן שונאות, הן לא מוכנות לדבר אחת עם השנייה ואפילו לא להסתכל לכיוון של השנייה בגלל שהן נראות בדיוק אותו הדבר. חוץ מהתלתלים הצמות והאופי השונה מאוד הן דומות בדיוק האחת לשנייה.
איך הן יתמודדו אם הדמיון? האם הן ימשיכו לכעוס אחת על השנייה? מה יהיה בסוף המחנה כשצריך לחזור הביתה?
תקראו ותגלו

בס"ד

זה התחיל מזה שבזמן שעשיתי את החמש יחידות סיפרות שלי המורה שלנו נתנה לנו לראות את הסרט שנעשה על הספר כדי שלא נצטרך לקרוא את הכל לפני הבגרות, הסרט נעשה בצורה כמעט מדויקת אבל עדיין ממש רציתי לקרוא את כל הסיפור כדי לראות האם זה באמת מה שהיה כתוב בספר. שנה אחרי הבגרות הצלחתי למצוא את הספר ולקנות :-) אחרי שקראתי הגעתי למסקנה שאליה כבר הגעתי מזמן אבל פה זה חיזק לי אותה שאין פשוט אין כמו הספר, הסרט נחמד ומעניין אבל הספר כופל אותו וגורם לסרט להיראות יבש וחסר פרטים חשובים ומעניינים.
הספר מתאר באופן מאוד חי את תקופת הזמן שבא מתרחשת העלילה וממש כיף לצלול לתוך העלילה והתקופה.
מקווה ממש שתהנו

מקסים מקסים מקסים. כל כך נהניתי מכל שאר הסידרה עד שממש התרגשתי כשגיליתי שקיים ספר נוסף שמתאר את חייהם של עיילה, יונדאלר, בתם יוניילה הסוסים והזאב. אחרי שסוף סוף הצלחתי לקחת אותו מהספריה (כי הוא כל הזמן היה מושאל) התחלתי לקרוא ופשוט לא הצלחתי להפסיק, מה שאומר שקראתי תוך כדי לימודים, בדרך הלוך וחזור ללימודים ובשעות הבילתי סבירות של אחת ושתיים בלילה, אבל היה שווה כל רגע כדי לגלות מה היה בסופו של אותו סיפור נפלא שהתחיל כשעיילה הייתה בת חמש ונגמר בסביבות גיל שלושים נראה לי. נכון שהיו קטעים עליהם דילגתי כמו הרבה מאוד תאורי נוף אבל בספר הזה שלא כמו בקודמים התאורים הגופניים היו ממש מעטים וזה בעיני היה מעולה. מקווה שתהנו כמו שאני נהניתי