ביקורת ספרותית על רחוב העצב החד סטרי מאת אלכסנדר פן
ספר מעולה

---

המקבץ שירים של אלכסנדר פן "רחוב העצב החד סיטרי" שנקרא למעשה על שם אחד השירים המוכרים של אלכסנדר פן ואף זכה לעיבוד מוזיקלי עכשווי ומצויין שמבוצע על ידי יובל בנאי באלבום הסולו הראשון שלו שנקרא "יובל בנאי". "רחוב העצב החד סיטרי" הוא בין השירים הבולטים באוסף הזה, שמעידים על אופי השירים של אלכסנדר פן וסגנון כתיבתו. הספר, הנו מהמיטב של אלכסנדר פן לאורך שנות מפעל חייו כמשורר. אופן ההגשה של ספר השירים הזה נוח, נגיש ומעורר חשק לפתוח בכל עת, ספרון כיס שאפשר לקחת לכל מקום. בין השירים ניתן למצוא הרבה ממה שביסס את מעמדו של אלכסנדר פן, כמשורר בעל גוון מאד ייחודי בשפתו ובמקצב השירים שלו. במקבץ הקטן וייחודי הזה ניתן למצוא הרבה מהטון של סגנונו המהתל של אלכסנדר פן. כמו חייו הסוערים כשתיין ורודף שמלות, כאדם שסבל מדיכאון מתמשך וכמחלל במילים כבנחש, מצליח במילותיו החושניות לעורר את הקוראים במנגינה של השפה.

אני מכליל את אלכסנדר פן כאחד מהמשוררים הבודדים לתקופתו שהביא את זרם הביטנקים לשירה העברית. אפשר לומר אפילו אחד החלוצים בז'אנר הספרותי- שירי הזה ( ראו/ קראו את השיר "ביטניק" בקובץ הזה).

בקובץ זה ניתן להבחין בהשפעה של זרם הביטנקים בשיריו של אלכסנדר פן ובעיקר בסגנון כתיבתו ובפרט במקבץ הספציפי הזה. מייסדי זרם הביטניקים היו : המשורר אלן גינצבורג, הסופרים ווילאם ס.בורוז וג'ק קרואק שגם קצת התעסקו בפורמטים שונים של כתיבה, למרות שהיו נודעים יותר כסופרים מאשר משוררים. סגנון הביטניקים היה מוכתב על ידי כתיבה משוחררת, בהכרח מחורזת, פרועה בסגנונה כלומר, בוטה, מינית, מאד חושנית בסגנון, אינה כבולה לחוקיות הספרותית. החיפוש של הביטנקים היה אחר הקצב הטהור של השפה והמחשבה, מתוך הלך רוח של זרם התודעה. כמה שיותר פראי, ראשוני, מה שהוביל לטקסטים מאד מפורסמים ומייצגי תקופה בספרות וגם בהיסטוריה האמריקאנית. בעיקר ספרו של ג'ק קרואק "בדרכים" או הפואמה המפורסמת "יללה" של אלן גינצבורג. יצירות אלו הכילו טון של זעם, ביקורת, דיברו בגובה העיניים והביאו את הספרות לרמת הרחוב והאנשים שבשולי החיים והדרך, ובכך הפכו למרכז בספרות.

הטקסטים שלהם פרצו דרך ליוצרים רבים אחר כך ולהולדה של תת ז'אנר נוסף שנקרא בימנו ובא יותר מאוחר - ספוקן וורדס. למי שלא יודע, זה ז'אנר בשירה שנשען בעיקר על דקלום ומקצב של המילים עצמן בשירה המדוברת. ההגשה ללא דפים בהכרח, השירים דוקלמו על ביט כמו שמוכר לנו מסגנון המוזיקלי - בלוז בפורמט המוזיקלי המוקדם ולאחר מכן היפ הופ בפורמט העכשווי המאוחר. אך בעיקר למעשה הביטנקים הביאו משהו אחר, מרענן וחדש ומקורי מאד לעולם הספרותי העולמי והראו שלשפה יש קצב משלה. מה שכנראה חלחל אל הקהילה הספרותית המקומיות שלנו אז ועד למעשה היום אפילו.

על סגנון כתיבתו של אלכסנדר פן אני ממליץ בחום להכיר ולהתחיל מהמקבץ הקטן והנפלא הזה. כשקיבלתי מחבר לקרוא את הספרון הזה, הוא היה אצלי המון זמן. שקלתי לא להחזיר לו את זה, אבל בגלל שהוא קיבל את זה כמתנה מהמורה למשחק שלו לא יכולתי באמת להרשות לעצמי. אז יום אחד מצאתי עותק בחנות ספרים ורכשתי לי. אני זוכר שבזמנו שהעותק של חבר שלי היה אצלי, לקחתי אותו לכל מקום מדי פעם ככה פתחתי ושקעתי ונכנסתי לעולמו המיוסר וההדוניסטי של אלכסנדר פן. יש משהו שהיה מאד נועז לתקופתו של פן לכתוב, הוא שחרר הרבה ביקורת,כעס, הרבה עצב וגם ציניות מעודנת ועוקצנית במידות הנכונות, שלא השתלטו לגמרי על הזרימה השירית שלו אלה השלימו אותה, והפכו את חוויית הקריאה של שיריו לרכבת הרים של מחשבות והרבה רגשות שבהם טייל אלכסנדר פן. פן הקיז את שיריו בקצב מילולי מסחרר, וזאת אפשר להתרשם רק מקריאת השירים. לקרוא את שיריו של פן בעיניי, זה כמו לעלות על קרוסלה וורבאלית ולהשתכר מתיאוריו החושניים ומהכתיבה החדה והנוקבת שלו.

» ביקורות נוספות של online poet
» ביקורות נוספות על רחוב העצב החד סטרי