ביקורת ספרותית על And the Hippos Were Boiled in Their Tanks מאת William S. Burroughs
ספר טוב

---

הספר שחיברו במשותף ווילאם ס. בורוז וג'ק קרואק חלוצי הז'אנר הספרותי ומהמייסדים של התנועה הספרותית של "דור הקצב" ( ביט, דור הביטניקים). מייסדי זרם הביטניקים היו : המשורר אלן גינצבורג, הסופרים ווילאם ס.בורוז וג'ק קרואק שגם קצת התעסקו בפורמטים שונים של כתיבה, למרות שהיו נודעים יותר כסופרים מאשר משוררים. סגנון הביטניקים היה מוכתב על ידי כתיבה משוחררת, בהכרח מחורזת, פרועה בסגנונה כלומר, בוטה, מינית, מאד חושנית בסגנון, אינה כבולה לחוקיות הספרותית.

החיפוש של הביטנקים היה אחר הקצב הטהור של השפה והמחשבה, מתוך הלך רוח של זרם התודעה. כמה שיותר פראי, ראשוני, מה שהוביל לטקסטים מאד מפורסמים ומייצגי תקופה בספרות וגם בהיסטוריה האמריקאנית. בעיקר ספרו של ג'ק קרואק "בדרכים" או הפואמה המפורסמת "יללה" של אלן גינצבורג. יצירות אלו הכילו טון של זעם, ביקורת, דיברו בגובה העיניים והביאו את הספרות לרמת הרחוב והאנשים שבשולי החיים והדרך, ובכך הפכו למרכז בספרות. הטקסטים שלהם פרצו דרך ליוצרים רבים אחר כך ולהולדה של תת ז'אנר נוסף שנקרא בימנו ובא יותר מאוחר - ספוקן וורדס.
ווליאם ס. בורוז וג'ק קרואק ביצירה הזו "כשהיפופוטמים רתחו במכלים" חוברים ליצירה משותפת שמציגה את תחילת דרכם כסופרים, מה שמאוחר יותר התעצב והפך לסגנון כתיבתם הפרוע והבוטה עם קצב של שפת רחוב ועשיר בתיאורים משעשעים ומלאי טון בגובה העיניים.

ספר זה לא זכה לפרסום בזמנו ( עד לאחרונה ) שנכתב מאחר ורובו נכתב בהשראת אירועים אמתיים. לא ארחיב על כך, אך אוסיף ואומר שקריאה בעיון רב באחרית הדבר של בן הזוג של ווילאם בורוז שהחליט להביא לאור את היצירה הספרותית המשובחת הזו, מנמק את כל המסע האישי שלו ושל הסופרים בדרך להוציא את הסיפור לאור על התהליך של יצירת הספר באופן מרתק ומעניין. הוא מפרט גם על הסיבות והתהליך של הבאת הספר לפרסום ומדוע הוא יוצא לדפוס עשרות שנים לאחר שנכתב.

הספר מתאר את חייהם של אמנים בוהמיינים ומציב אותם בתקופה של שנות החמישים המאוחרות, דרך נקודות מבט שונות של גיבורי הספר שמעניק עבור הקורא זוויות שונות על הסיפור שנרקם בין החבורה. הסיפור מתמקד בחבורה של גברים שתיינים ומתנסים בסמים ובלי גרוש בכיסים מנסים למצוא את דרכם אל החופש מהחיים בשולי החברה והמחיר שכל אחד משלם בשביל זה. בתוך כל ההוויי הזה, יש גם תיאורים מעניינים של מערכות יחסים בין החברים ובעיקר התמקדות הדרגתית ככל שהסיפור מתקדם על משיכה אובססיבית ומטרידה בין אחד הדמויות בחבורה לאחד הטיפוסים הבולטים והמוזרים בחבורה.

הסיפור מתואר באופן מאד ריאלסטי למרות שלפרקים נדמה שיש קטעים סוריאליסטים במפגשים השונים שלהם עם כל מיני טיפוסים ובהתנהגות מצד הגיבורים בסיפור שנדמה כי היא לעתים מוזרה. אך יכול להיות שהמציאות כפי שהיא בזארית יותר מהיצירה הספרותית. לעולם לא נדע מה באמת היה ומה באמת קרה אך ההסברים בסוף תורמים להבין את מידת הדמיון והיכולת הספרותית של וויליאם בורוז וג'ק קרואק. מה שכן מסקרן מאד לקרוא את הספר בלי שום קשר לחיבור עם האירועים האמתיים. המידע על הרקע לסיפור הזה מעניק רובד נוסף שמאיר את היצירה במידת כישרון הכתיבה של שני הסופרים והחיבור היצירתי ביניהם מורגש בין כל פרק ופרק ובמעבר בין עמוד לעמוד. קולותיהם של שני הסופרים מתמזגים והופכים ליצירת דרמה ספרותית עוצמתית ומעניינת לקריאה. כמובן היצירה מתובלת בהומור אך למרות האווירה הקלילה של הספר, ישנו מתחת לפני השטח מתח שהולך וגובר עם התקדמות העלילה ומטפס בין העמודים והדמויות עד לשיא המפתיע.

ספר מהנה לקריאה, קולח ומעניין. מומלץ בעיקר ( אני יודע שזה נשמע כמו מרשם תרופתי, במקרה הזה וברוח היוצרים זה אכן נמצא מתאים להיות סוג של מרשם , יותר כמו מרשם תודעתי). לאוהבי סגנון כתיבתם של ג'ק קרואק ווילאם בורוז, שמעוניינים להכיר ולגלות את השורשים הספרותיים של השניים לפני שפרצו לתודעה הספרותית העולמית.

» ביקורות נוספות של online poet
» ביקורות נוספות על And the Hippos Were Boiled in Their Tanks