זהו ספר מיוחד ומופלא: קצר ומדויק, ייחודי, פשוט, לוגי ואלגנטי.
לא כל יום נתקלים בספר כזה — משל גאומטרי על החברה, על המדע ועל גבולות התודעה.

הספר דן במעמדות חברתיים ובאופן שבו אנשים כבולים להיררכיה מסורתית וממוסדת, המוצדקת באמצעות מאפיינים ביולוגיים יבשים. בספר מדובר במספר הצלעות שיש לך; במציאות אלה יכולים להיות גוון עור או מוצא אתני.
המבנה החברתי והרעיון המדיני הם מסך עשן — הצלליות הראשונות שהאדם

אני ממש שמח לכתוב על הספר הזה, קראתי עליו תוך כדי שיטוט בויקיפדיה על הסרט "המטריקס" והתחלתי לחפש אחריו. אז ככה, אי אפשר היה להשיג אותו במחיר נורמלי אם בכלל, אבל משהו בי לא רצה לוותר, משהו ניצנץ לי שהספר הזה חייב להגיע אליי, ממש השתוקקתי. בקיצור, האובססיה התחילה לרוץ. הגעתי להוצאה, שם מסרו לי שהם כבר לא מייצרים אותו, אבל ממש במקרה, יש התעניינות בזמן האחרון, אז אולי, בלי נדר, הם יבדקו אם שווה להדפיס

שטוחלנדיה מדגים איך דרך סיפור יכולה להפוך רעיון נושן למרתק ומצחיק. הנמשל ברור מאוד, מדובר באותו סיפור שמסופר מימי המהרה של אפלטון ועד המטריקס, כיצד תפיסה מוגבלת וחד-ממדית מונעת לראות עולמות אפשריים אחרים.

החד-ממדיות (או הד-ממדיות) היא המשל והנמשל של הסיפור. המספר הוא ריבוע שחי לו בארץ שכולה שטוחה ודו ממדית, חסרת נפח, והמעמד החברתי נקבע לפי הצורה שלך, כאשר העיגולים בראש, והמשולשים שוני השוקיים ו

ספר גאוני !
בהחלט פותח קצת את הראש.
כן, במובנים מסויימים הוא גזעני ומגעיל כלפי נשים. אבל לפי נקודת מבטי מדובר פשוט בחלק מהעולם הבדיוני שיצר לו הכותב (שכן מדובר בעולם דו-מימדי... והוא מצייר שם חברה שונה לגמרי).

הוא קצרצר, מלווה באיורים שמסבירים את הדברים שקשה להבין (ואכן יש שם חלקים כאלה) - אבל מהרגע שנופל האסימון והרעיון מובן זה אכן נותן לך פרספקטיבה שונה.

המספר אף טרח לגרות את דמיונינו עם

ספר מעניין ואף משעשע גם לאנשים כמוני שלא מבינים כלום בגימטריה או מתמטיקה, מה שבעצם משך אותי לקרוא את הספר זה שהחלטתי להתמסר ולחוות אותו רק מבחינה פילסופית רעיונית. הספר אמנם מתייחס לסוגיות מתמטיות שונות ואף הראשון להעלות התייחסויות די ראשוניות לנושא תיאוריית הקוונטים. אין לי מושג בפיזיקה או מתמטיקה כלל, למרות שהספר שותל בתוכו רעיונות שהיו מאד נועזים וחתרניים כי הסופר הכניס ביקורת לכל האסכולות של ה

ספרון קטן ומקסים, אם כי הדמויות קצת שטוחות.