ביקורת ספרותית על הוליווד מאת צ'רלס בוקובסקי
ספר טוב

---

בשלב שהוחלט לעשות סרט מכתביו של בוקובסקי או יותר נכון שבוקובסקי יכתוב תסריט, בסביבות שנת 87 - 88 באזור התקופה הזו שהסרט נעשה, אם אני זוכר נכון, בוקובסקי כבר היה מוכר לעולם הספרות העולמית וגם לעולם האקדמי, כנראה שכתביו הדהדו עד לתעשייה בהוליווד והחליטו לעשות מעשה ולהציע לו לכתוב תסריט. כמובן שלבקש דבר כזה מאדם כזה, זאת לא משימה פשוטה, זה לא הדבר הכי קל בעולם כמו שזה אולי נשמע, אסביר על כך בהמשך.

הסרט "עכבר הבארים" בכיכובו של מיקי רורק המעולה שבימי הזוהר שלו ניהל חיים סוערים של מין, סמים, אלכוהול ואגרוף חובר לצ'רלס בוקובסקי ומצליח לגלם את דמות הסופר המיוסר, בצורה כמעט הכי נאמנה למקור ביחס לשאר העיבודים הקולנועיים המאוחרים לסיפוריו של בוקובסקי. אולי בשל העובדה שלמיקי רורק היה את כל מה שנחוץ בשביל להיות בוקובסקי ולהתחבר לאישיות הסופר, המכנה המשותף של אלכוהול, הרס עצמי ונשים ובנוסף גם החזות הגסה והקשוחה של מיקי רורק.

אחד הקטעים האהובים עליי בסרט זה המפגש הנדיר בין הסופר לדמות שלו שמתרחש בשלב די מתקדם בסרט וקורה לרגעים קטנים של חסד. בסרט, באחת הסצנות בבאר הקבוע שבו שורצים בוקובסקי/ הדמות שלו. בוקובסקי( הסופר) נראה בתווי פנים גסות ובעלות נוכחות של שתיקה קודרת, שקוע בין כוס הבירה לבין עצמו כמו כנראה משחזר את הרהוריו על אותה הסצנה שנראית על המסך למולנו או שאולי מחשבות שיכנסו לכתבים אחרים בהמשך . בוקובסקי המוכר לנו מסיפוריו ושיריו מבליח כדמות חיה על המסך, פניו חרושות קמטים וסבל על פניו העייפות והמותשות אפופות בעננים של עשן סיגריות, לוגם בהנאה את האלכוהול וסגריה מקובעת לקצה פיו הופכת את הרגע הזה למושלם ( לחובב בוקובסקי כמוני ואני משוכנע שלעוד רבים). בסצנה הזו בוקובסקי הסופר בוחן את בוקובסקי הדמות בשתיקה וממשיך בשלו. אולי זאת האמירה הכי חזקה, מצחיקה - מרירה של היחס שנותנים לאותם עכברי בארים, סלידה והתעלמות או אולי זה המבט שבוקובסקי בעצם אומר בלי להגיד כלום למעשה ורק בעזרת סצנה פשוטה של החלפת מבטים הסופר בוקובסקי כאילו אומר לדמות שלו: "אני מזהה אותך כי אתה מוכר לי מאיפשהו, כי שנינו אוכלים חרא בחיים ובאים להתנחם עם נשים זולות, סיגריות ואלכוהול... באים לפה לטעום את טעם הדם שלנו בקרב בארים טיפוסי גברי ומטופש רק בשביל להרגיש חיים". למה אני מספר הרבה על הסרט הזה ?
כי בזמן שצ'רלס בוקובסקי שקד על תהליך כתיבת התסריט הראשון והיחיד בחייו "עכבר הבארים" הוא כותב במקביל את הספר "הוליווד" שזה בעצם סוג של תיעוד על התהליך של הסופר לכתוב תסריט והמעבר שלו מהספרות לקולנוע והמפגשים השונים שלו עם התעשייה ההוליוודית. מי שמכיר את סגנון כתיבתו וגם דמותו של בוקובסקי יודע שהוא ידוע כטיפוס מאד יוצא דופן ואף שנוי במחלוקת בשל הישירות והכנות שלו, הרגישות הספרותית שלו וגם הטירוף שלו כתוצאה משתיינות מתמשכת ומשיכה לקרבות בארים. מה שהופך את העלילה בספר "הוליווד" למסקרנת, זה בגלל שנדמה כי העלילה בספר "הוליווד" ספק בדיונית כמו הרבה מיצירותיו מאחר ויתכן כי מידת המציאות יכולה להיות כל כך גדולה ביצירה עד כדי כך שקשה להאמין שהוא השחיל פרטים בדיונים. הספר "הוליווד" שנחשב בז'אנר של בדיון למרות שבוקובסקי מזכיר את שמות השחקנים המעורבים בסרט ועוד כמה דמויות מוכרות יותר ומוכרות פחות מהתעשייה ההוליוודית, מתאר את היחסים המאד אמביוולנטיים שלו עם הוליווד בדומה לחייו האישיים. אם בא לכם לגלות עוד קצת ממעלליו של בוקובסקי הפעם עם ומול תעשיית הסרטים תהנו לקרוא את הספר הזה. ממליץ גם לאחר הקריאה לצפות בעיבוד הקולנועי הצנוע אך האותנטי "עכבר הבארים" לתסריט של בוקובסקי. הניסיון הקולנועי של בוקובסקי לא צלח מסחרית בהוליווד ואולי בוקובסקי צדק לאורך כל הדרך שחש את הסלידה מהתעשייה ההוליוודית, אך בסופו של דבר, לדעתי, זה נעשה בצבעים המתאימים לאווירה שיש בכתיבה של בוקובסקי ולסגנון החיים הכאוטי שלו.

» ביקורות נוספות של online poet
» ביקורות נוספות על הוליווד