ביקורת ספרותית על למה אתה לא מחייך מאת אודי שרבני

---

ביום הזיכרון לשואה ולגבורה תכננתי לקחת לקרוא ספר כלשהו מערימת הספרים שיש לי וקשור לשואה ועוד לא קראתי, הניסיון הראשון היה עם ספרו האוטוביוגרפי של קלוד לנצמן ("הארנב מפטגוניה") ואחריו עם "הכלב היהודי", מצאתי שלמרות שקראתי בתקופת ילדותי לא מעט ספרים שקשורים לנושא התכנים של הספרים הללו כבדים לי, אבל אני בטוח שעוד אחזור בהמשך לקרוא אותם או לפחות אחד מהם. בכל אופן יום אחרי שהתחלתי לקרוא את הספר האחרון של אשר קרביץ יצא לי לעבור דרך חנות ספרים ולמצוא את הספר הזה של אודי שרבני, אני מוכרח להודות שאני מכיר את אודי (כפי שמקובל בימינו לא היכרות אישית אלא דרך הפייסבוק) ולכן ראיתי לעצמי לחובה לקרוא את הספר שלו.

הרגשתי שההתחלה של הספר היא כמו הזמנה מחבר לצאת לשחק איתו בכדורגל בשכונה דווקא כשהחלטתי לשבת ולהכין שיעורים ולמרות שמעולם לא רק שלא קיבלתי הזמנה כזאת אלא גם לא שיחקתי כדורגל נענתי בחיוב, כי עוד כשנודע לי שאודי כתב ספר מתוך נבירה בספרים לצורך האתר, "סימניה" תכננתי לקרוא בו. אני בדרך כלל לא מוצא סיבה להזכיר במה שאני כותב על ספרים את המקומות שבהן אני קונה אותם אבל הפעם אני מוצא לנכון להזכיר שרכשתי אותו אחרי משמרת בביה"ח רמב"ם, כי בהתחשב לזה שספרים יכולים לשמש כמציאות חלופית (כמו שהם היו לי אישית לא פעם וזו הסיבה האמיתית לזה שמעולם לא לקחתי חלק במשחקי כדורגל או משחקים אחרים בשכונה) אני מוצא את העניין שהוא עוסק בכדורגל יכול להוות פיצוי מסויים לכל אותם אלה שיכולים להעביר איתו את תקופת האישפוז שלהם.

הקו העלילתי של הספר אומנם קשור לעולם הכדורגל אבל יש בו לא מעט איזכורים אחרים שאפשר בזכותם להתחבר אליו. עוד לא סיימתי לקרוא את הספר אבל כמו שהבנתם יש לי כבר חיבור מאוד מיוחד אליו, אני אישית נהנה מההקשרים המוסיקלים שבו. בעניין השם שלו "למה אתה לא מחייך?" הוא דווקא מעלה בי לא מעט חיוך, כאילו היתה לי ילדות משותפת עם המחבר. אפילו מה שהוא מספר על אמן הבלוז, מאדי ווטרס בהתחלת הספר לא היה לי חדש אבל כלכך שמחתי שמישהו מצא לנכון לעלות את זה על הכתב. אגב, כבר כתבתי באחת הביקורות הקודמות שלי שאני שמח למצוא לא פעם ספרים שלא רק מביאים משהו מעולמו של הכותב אלא יש בהם משהו שמשקף את עולמי כקורא.

כפי שנכתב בגב הספר אודי זכה בתחרות הסיפור הקצר של 'הארץ' לשנת 2009 ואני שמח להצטרף לרשימת הקוראים (תוכלו למצוא בפייסבוק עמוד שנפתח לצורך כך) שכבר בספר הזה שהוא ספר הביכורים רואים אותו ככישרון מבטיח גם בכתיבת רומאנים, אני מאמין שהכל עניין של זמן והוא יחזור אלינו בעוד ספרים שיכתוב בהמשך. אני, אישית כבר מחכה לספר הבא שלו ובינתיים ממליץ לכם לעקוב אחר ערוץ היוטיוב שלו, בו תוכלו למצוא מעבר לקטעי וידיאו מערב השקה של הספר גם כל מיני נסיונות של אודי עם השפה שהוא מגדיר אותם כ"ספוקן וורד" ואולי מבלי לשים לב מקרבות אותו לדור הביט בשפה העברית, אם חברו לעט אסף גברון נמנה בו (לפי ויקיפדיה) אז גם לאודי שרבני יש זכות להיכלל בו. כמו שידוע להבדיל בעולם הקולינרי רק מי שמעז לנסות יכול להצליח ובזמן שאנחנו, הקוראים מחכים לקולות חדשים בעולם הספרות אני ללא ספק בעדם.

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על למה אתה לא מחייך