ביקורת ספרותית על ואדם אין מאת שירה סטופל

---

ספר מרגש!!!
הספר על גירוש גוש קטיף- משפחת גאולי המגורשת. אדם וענבל- החיילים המגרשים.
האם בדיכאון מאז הגירוש. אדם מלא רגשות אשמה והוא אינו יכול להמשיך את חייו ואת הקשר עם ענבל שכדבריו נבנה על הריסות גוש קטיף, לכן בורח לצפון.
בספר יש יותר מידי "מקרים" של פגישות וכו' בדרכים לא ממש הגיוניות. (אבל מצד שני קראתי ספר אמיתי שבו האדם המספר נפגש עם אשתו לעתיד כמה פעמים במשך חייו- למרות שלא היו קשורים כלל) השיחות בין בני משפחת גאולי מתארות היטב את סגנון משפחתם והווי חייהם- רואים מהמילים את השמחה והשלוה שלפני הגירוש והשבר שלאחריו. לדמיות יש תכונות אנושיות- כלומר, רואים שגם להן יש מצבי רוח ומשברים ולא כולם מלאכים או מפלצות. (איילת ואדם)
הספר ממש נותן הבנה והרבה הרגשה מה היה שם- בכך שמסופר על משפחה, ולא כללי.
ממולץ!!!!
(ולכל החוששים: נקי.)

» ביקורות נוספות של תולעת בשביתה:)
» ביקורות נוספות על ואדם אין