ביקורת ספרותית על ואדם אין מאת שירה סטופל
ספר בסדר

---

את ואדם אין קניתי כבר לפני 10 שנים כמעט אני חושבת, חיפשתי ספרים שידברו על גירוש גוש קטיף. בהיותי בגירוש הייתי בת 12 וחצי, זה מאוד השפיע עליי, הייתי לאחר גיל המצוות עולה לחטיבה, זה מאוד השפיע על עולם הערכים שלי. אני זוכרת ש3 שנים לאחר הגירוש, תכננתי לכתוב ספר המדבר על המפונים בגוש קטיף, למרות שלא ממש הכרתי, הכרתי מישהי שהייתה בהפגנות(אם אני לא טועה) כתבתי מגיל 15 עד גיל 18.בגיל 20 שלחתי לידיעות ספרים, קיבלתי תשובה שלילית, מאז לא נגעתי בכתב היד.לאחרונה אני לומדת סמסטר אחרון ללימודי תעודה והמרצה שלנו ביקש שנבחר ספר ונכתוב את ההקשר למצב בארץ, לבין הספר שנכתב, איך המצב בארץ השפיע על הספר. חשבתי שהינה ספר שהוא ממש דוגמא של סופרת שאומנם לא הייתה מגורשת, הכירה משפחות והחליטה לכתוב לאחר הגירוש, ואיך הוא השפיע על המשפחה. ואני אגיש את העבודה בעוד שבועיים. את הספר קראתי שוב לפני עשור החלטתי לקרוא בו שוב. הסיפור מגולל את סיפורה של משפחה עם 3-4 ילדים, אחת מהילדים נרצח בפיגוע טרור ביישוב קדם( במקום גוש קטיף היא קראה לו קדם משום מה) אילת היא אחות הצעירה, והיא הדמות המרכזית ברומן, אחיה ינון גדול יותר, ואחותה רוני בהריון. הם מתפנים מהיישוב ועוברים לכפר סבא ב3 שנים האלה, לעומת הסיפור השני של ענבל ואדם שהם מסתבר נקשרים באותה הטלטלה, שניהם מפנים את המשפחה הזאת מביתם, הם מרגישים כאילו קללה רובצת עליהם לאחר הגירוש, אדם עוזב ללמוד חקלאות, לעומת ענבל שמחכה לו חושבת שהוא עוזב אותה.
הכתיבה של שירה נהדרת ומיוחדת, היו כמה דברים שהבחנתי בספר מעבר לזה שלא היה לספר פרקים, או מספר פרקים, הסקתי שזאת הייתה המטרה של הספר, לדמות את מצבם הנפשי שהם נמצאים בתוך טלטלה רגשית, אין הווה ואין עתיד, זה קצת בילבל אותי שאין מספר פרקים לספר, אבל המשכתי לקרוא. היו דיאלוגים מרשימים מאוד בין הדמויות, התאכזבתי קצת מהצגת הדמויות והיקשרות, בין שני הסיפורים, לא נראתה אמינה, או לא מספיק ברורה, איך המחברת של אילת מגיעה פתאום לידיים של אדם ואיך פתאום המחברת חוזרת? ואיך פתאום מתבררים הדברים, איך אין תהליך? פתאום כשהגעתי לסוף של הספר, לא הבנתי איך פתאום הם הגיעו לסוף, חסר משהו בסוף הזה איזה תהליך שאני אגיד, יש היגיון, הוא היה מהיר מדי וחסר בשלות, ניכר לומר שהספר הוא נכתב כשהייתה צעירה מאוד. אין ספק ששירה היא מוכשרת, אני לא מבקרת מקצועית, אבל זוהי דעתי, הרעיון יפה, אך משהו בעלילה עצמה לוקה בחסר, סיום הספר נראה לי חסר בסיס, וזה כנראה מה שהיה לי חסר. אבל הספר של סטופל יכול לגעת בהרבה אנשים, במיוחד להציג מצב ותקופה במציאות הישראלית, ואיך זה נשקף בספרות הישראלית. האמונה מתערערת, ואיך זה משפיע על משפחה בכלל, ואיך זה השפיע עליה מבחינה הספרותית, יכול להיות שהסיבה לבלבול הזה נבעה גם מהבלבול ששהה באותה התקופה.

» ביקורות נוספות של אורי החמודה
» ביקורות נוספות על ואדם אין