לפני שנים קראתי את אחד מספריו של הסופר.
לפי הזכור לי מהספר ("הרודפים") היה מדובר בספר מתח,
מוזר במקצת (כלב בעל יכולות אנושיות ומעבר לכך).
זכרתי מהספר זכרתי שהיה כלב, משהו על טבעי ומתח לאורך כל הספר. בזמנו אהבתי ואף התלהבתי (יתכן ובאם הייתי קוראת את הספר עכשיו הייתי פוסלת אותו).
באחד הדפדופים באתר קראתי ביקורת נלהבת על הספר "הפנים",
ולאחר שזכרתי שאותו המחבר כתב ספר שבזמנו די הלהיב, החלטתי שזו סיבה די טובה לקראו.
קראתי את הספר ביומיים (מעל 500 עמודים).
הספר אכן מותח, קצב מהיר וקריאה זורמת.
לא פעם חשתי אנטי ורציתי לזרקו מידי.
יותר מדי רועה, שגעון, רוחות רפאים. יותר מדי מופרעים.
קטעים דוחים וקשים לצד הומור שנון.
לא אהבתי את הספר, בגלל האלימות, על על טבעיות הזייתית,
ומצד שני לא יכולתי להניחו מהיד. היה מתח.
היה משהו בביקורת על עולם הזוהר (הקולנוע) שנתן איזו תובנה לגבי עולם הזוהר ועד כמה לא זוהר הוא, שגרמו לי להמשיך לקרא.
לא אהבתי את הספר.
בתכנון קודם רציתי לקרא ספר נוסף של הסופר שהומלץ עליו באתר, היום לאחר קריאה של "הפנים" חשה שחייבת הפסקה ארוכה להירגעות מהספר והסופר.
לא עוד דברים על טבעיים, לא עוד טירוף וכאוס ולא עוד רועה
בלתי נתפס.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
