הביקורת נכתבה ביום רביעי, 28 במרץ, 2012
ע"י לילי
ע"י לילי
קראתי א הספר לראשונה לפני כ-4 שנים,ואני זוכרת שאז ממש 'התלהבתי' על הספר,כי הוא היה נראה לי נוגע ללב.
ונתקלתי שוב בספר זה,ממש לאחרונה. ועלעלתי שנית. ההרגשה היתה שונה לחלוטין.נראה שהספר מנסה קצת לחבב עליך בכוח את כריסטיאנה,שעושה דברים איומים (לא,לא רק סמים.) אבל מסבירה אותם כמעשים מחוייבי המציאות כי המציאות מסכנה ורופסת.לדעתי הדדמות הראשית היא עצמה חלושת אופי,ומלבד סיפור הגמילה המשותף עם בן זוגה דאז,שבאמת עד היום נשאר נוגע ללב,הסיפור הזה הוא פשוט סיפור על זנות סמים וזוהמה ,בלי חידושים יוצאי דופן.
(לדאבון-הלב,גם הגיל המאוד צעיר שלה לא משחק תפקיד נדיר לפי הסטטיסטיקות בארץ,שהתפרסמו לאחרונה)
ספר שבהחלט לא שונה מספרים אחרים המתארים מקרי סמים קשים.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
