ביקורת ספרותית על מגידו - מרגל מסוג חדש נולד... מאת מתיו דן

---

לפני כך וכך שנים הפליגו מספר אנגלים מוצלחים במיוחד אל יבשת אמריקה והתחילו להתרבות. לאט לאט ובהדרגה הפכו האנגלים הללו ליותר ויותר מקומיים עד שלבסוף החלו לראות בעצמם אמריקאים והתכחשו לארץ מולדתם. עם הזמן הם גל עלו עליה עשרות מונים וארץ הולדתם המסכנה נותרה גלמודה עם כמה קולוניות שהחלו להימלט ממנה ובסופו של יום נותרה אסופה של חוליגנים לא רלבנטיים...

ומדוע ההקדמה הזו?
משום שלפי הספר מגידו, מערכות הביטחון האמריקאיות אינן יכולות לגיבור העל הבריטי אשר מהתל בכולם ועושה בארצם ובארצות אירופה כבשלו.

שלא תבינו לא נכון. אחלה ספר להעביר איתו את הזמן, אבל די בוסרי ופשטני... טוב, מי אמר שכל דבר זה דוסטוייבסקי.

גיבור הספר הוא גיבור על בריטי, אשר לא משנה כמה פעמים ינוקב גופו בכדורים, מכות וכיוצ"ב, יומיים שלשה אח"כ והוא על הרגליים.

קצת פגם באמינות.

עוד בעיה שהפריעה לי מאוד היא הניידות הקלילה בין ארצות. עושה רושם שלגיבור הספר אין בעיה להשיג כרטיסי טיסה לכל מקום, לעלות על הטיסה, לחסל את מי שצריך, לטוס למקום אחר, לחסל גם שם והכל ביום...

מעבר לכך - כמו שאמרתי, מותחן כיפי שמזכיר ערבוב של ג'יימס בונד (מתבקש) עם גבריאל אלון של דניאל סילבה.

תהנו!

» ביקורות נוספות של אמיר לויט משרד עו
» ביקורות נוספות על מגידו - מרגל מסוג חדש נולד...