ביקורת ספרותית על אות מאבשלום מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר בסדר

---

סיימתי לקרוא את הספר הלילה, ואיני יכול לאמר שטעם טוב נשאר בפי.
היו לי רגעים שחשבתי לשים אותו בצד, אבל סיפורה של ניל״י הוא סיפר
כל כך מושך שהייתי חייב לדעת מה קורה בסוף.( דבר שהוא שלעצמו מראה
שהספר טוב למדי).
הידיעה הקודמת שסוף אבשלום פיינברג ושרה אהרונסון הוא סוף לא טוב
לא פוגמת בעלילה שסובבת בשלוש מעגלים שלא חופפים אחד את השני
אלא , נושקים בריפרוף קל אחד בשני.
מה שמאוד נגע לליבי הוא הדיאלוג מהעולם הבא בין שני האבשלומים פיינברג
ושוהם שהם בעצם קרובי משפחה.
כדי לשמור על מסגרת הסיפור , קראתי לצידו של הספר הזה את הספר
הרשת , סיפורה. של נילי מנקודת מבטם של בני אהרונסון .
סיפור אהבתם של שרה - אבשלום- רבקה , הוא סיפור של
משולש אוהבים מיוחד במינו, כאשר כל אחות מוכנה לותר
על זה שאהבה נפשה ולותר עליו למען האחרת ויתור שרק מדגיש את
אהבת אחיות זו לשניה, אהבה ללא גבול .
לדעתי סיפורה של אלמה באך הוא סיפור מיותר ואין הוא תורם מאומה
לסיפו המקורי, לדעתי הסופרת יכלה להסתפק בשני המעגלים שיכלו להשתלב
זה בזה, וכך סיפורם בעברית אנכרוניסטית היה מוצדק.
שילוב סיפורה של אלמה בעברית אנכרוניסטית, מכביד על העלילה ומונע ממנה
להיות מהודקת ואקטואלית, כאשר גם כל התופעות ה״על טיבעיות״ לא ממש
תורמות לרלוונטיות של העלילה.
בסךהכל ספר לא רע, מספר אי דיוקים הסטוריים , שלא פוגמים בסיפור.
שווה קריאה. 

» ביקורות נוספות של tuvia
» ביקורות נוספות על אות מאבשלום