הביקורת נכתבה ביום שבת, 10 במרץ, 2012
ע"י בוקי
ע"י בוקי
זה היה לפני שנה בערך שבעלי אמר "כמה נחמד יהיה אם תהיה לנו ספריה מלאה בספרי קלאסיקה". אמר והביא את אוסף הסיפורים והשרירים של ביאליק מאיזו מכירת חיסול. בעודינו מניחים את הספר הראשון מספרית ה"איכות" שלנו על המדף אנו מתחבקים, איזה מין זוג כזה צעיר ואינטליגנטי, עתיד גדול צופה לנו.
וזהו....שכחנו מזה....
כעבור שנה הלחטתי לעשות מעשה גבורה ולקרוא את הספר, לקחתיהו ממדף ועשיתי פוווו על האטיפה...כחה...כחה...כמה אבק...
התיישבתי בכורסא ליד התנור הדולק והתחלתי לקורא. קראתי שורה...מה זה? באיזו שפה זה? מה זה העברית העתיקה הלא מובנת הזו? יש תרגום לעברית של היום? שואלת אני את בעלי? הוא מחייך...כנראה שלא....טוב נו, אמשיך לשחק אותה "אינטליגנית" ובאומץ רב צללתי שוב לשורות הספר.
לאט לאט התחלתי להבין ולהנות מצורת הכתיבה המיוחדת הזו.
תיאור כו חי של הכפר הרוסי שאני מתגעגעת אליו מימי חופש הגדול בקיץ.הכל מתואר כל כך נכון שלא קשה לי לדמיין את עצמי נמצאת שם באמצע הסיפור ממש.
אני קוראת פרוזה והתחושה היא שאני קוראת שירה. דווקא מעניין, דווקא מהנה....
לא גמרתי לקורא את הספר, אני חייבת לנוח עם איזה ספר קל יותר וכעבור חצי שנה אני אקח שוב את ביאליק מהמדף אעשה פווו...כחה...כחה...ואצלול שוב לקריאה המיוחדת הזו, איזה כיף............
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
