ביקורת ספרותית על חלמתי על אפריקה מאת קוקי גלמן
ספר מעולה

---

יש בי תחושת בטן לא מוסברת או זיכרון עתיק שבכל פעם שאני קוראת או רואה סרט אודות אפריקה ,נעורה בי ההרגשה שהייתי שם באחד מגלגולי הנשמה הקודמים שלי.משהו מוכר ,משהו של שייכות לשם ומשם .ויש לזה שם והגדרה :
"מאל ד'אפריק "-{mal d'afrik - או la mal d'frique } שאני מניחה כי הנו מהשפה הצרפתית או הצרפתית + הסוהילית. {אם מישהו מחברי האתר יודע מהם המקור והמשמעות המדויקים אשמח לדעת},ובתרגום -יש לכך שני מובנים : האחד -התשוקה לאפריקה ,השני -הזיכרון הקדום ל/של אפריקה .

כלומר לאנשים כמוני שגרים ביבשת אסיה ,שנולדו בזמן אחר ,שייכים לתרבות מערבית ,ועל פני כל המדדים אין להם כל קשר לאפריקה מכל בחינה כלשהי ,מתקיימת בי תחושה שאני שייכת לשם ,שפעם הייתי שם ,שאני מתגעגעת לשם.

קוקי גלמן -מכנה זאת תחושה של ימים עברו,של קדומים,של אבות אבותינו ההיסטוריים,של "אני מכיר את המקום לפניי ואני מרגיש בו נוח ".

ומי זאת קוקי גלמן ? בחורה איטלקייה צעירה מהמעמד הבינוני באיטליה שהחליטה בשנות ה-70 להתגורר בקניה עם בעלה השני -פאולו שהיה חובב טבע וציד ,ובנה מנישואיה הראשוניים- עמנואל אז ילד קטן ואוהב בעלי חיים .

ההחלטה להתגורר בקניה הייתה משאת נפשו של בעלה ,ואכן בשנים הראשונות קוקי -גלמן הייתה המתלווה אליו למסעות הציד הדיג והטבע .היא הייתה הצד הפסיבי .פאולו-היה הצד הדומיננטי שהסקרנות לעקוב אחרי הלכות חייהם של החיות וללמוד מהם הייתה אהבתו הגדולה ,כולל לצוד אותם ,פילים, קרנפים,אריות ועוד. עמנואל הבן התחיל לחבב עליו נחשים לגדלם ולערוך בהם ניסויים .

שלוש שנים לאחר בואם ליבשת איתרו קוקי ופאולו חווה עצומה על רכסי השבר הסורי האפריקאי שבקניה ,בסמוך לאגם טורקנה באיזור שנקרא -לאיקיפיה .החווה כ-400 אלף דונם משתרעת על גבעות , גאיות ,מישורים ,צמחייה ומגוונת בחיות הבר שלה :קרפים שחורים, פילים, תאואים ,נמרים אריות.שם האחוזה :"אול -ארי-ניירו"- שפירושה "המים הכהים הצלולים".

הימים היו ימי התאקלמות לה לבנה בעיקר. בעלה היה יוצא למסעות ציד ודיג וחוזר במקרה הטוב בסוף היום או לאחר מספר ימים והיא האשה האוהבת והקטנה הייתה מחכה ,תוך כדי שיפוץ האחוזה וטיפול בחיי השגרה .

ב-מרץ 80 נהרג פאולו בתאונת דרכים כאשר נסע להביא את העריסה לתינוקת שאמורה הייתה להיוולד לזוג .
פאולו נקבר בחצר האחוזה ,ובקברו הטמינה קוקי שורשים של עץ שיטה צהובה .האבל היה כבד מנשוא וקוקי מצאה את עצמה אחראית על תפעול כל האחוזה והשמורה העצומה .מאישה קטנה ודיי פסיבית ,המציאות הכריחה אותה לקום ולהתבגר לאדם מורכב ואחראי יותר .כל זאת לצד גידולם של עמנואל הבן והתינוקת -סווה שנולדה .

שלוש שנים לאחר מכן - עמנואל הבן נוכש ע"י נחש צפע והוא נפטר בידיי אמו- בן 17 -ונקבר בסמוך לפאולו כשחוטר עץ שיטה צהובה נטמן בקברו .
עם השנים צמחו וגדלו שני עצי השיטה הצהובה וענפיהם השתרגו האחד בשני מעל לקברים ..

מהמוות של יקיריה ,היא הבינה כי עליה להפוך את מותם לבעלי משמעות .ומכאן החלה הסאגה ושימור האחוזה כשמורת טבע שבו חיות -הבר שהנם בסכנת הכחדה באפריקה ובעולם: פילים,קרנפים שחורים ,אריות ,נמרים שיוכלו לחיות ולהתרבות בטבע .שימור יערות הצמחייה הטבעית ,חינוך ולימוד הדור הצעיר האפריקאי בכפרים מסביב שלא ראו בחייהם אריה,פיל או גי'רפה להיות מודעים לשימור סביבתם ההולכת ונכחדת מול גלגלי "הקדימה " המערבית,והחשוב מכל להכיר להטמיע ולשמר בם את המסורות העתיקות של אבותיהם ע"י פגישות והקלטות של סיפורי זקני שבט הסמבורו .

מאישה קטנה שפחדה מדברים ,טרגדיות חייה גרמו לה לצמוח לאדם ולאשה אשר מקימה פרויקטים ברחבי קניה להגנת ושימור הטבע יחד עם-בתה סווה .יותר מכך,במשך עשור השנים הבאות היא התאהבה שלוש פעמיים ,האהבות הללו העניקו טעם לחייה כאישה והצליחו לרומם אותה ולהעניק אורכה לפצעיה במידת -מה,אם כי אהבתה לפאולו נותרה ייחודית ויחידה ,ומזווית נשית אני רואה בכך עצמה נשית כבירה .

קוקי- גלדמן מאמינה שהאדם אינו יכול להיות בעליו על הטבע ,אלא רק לשמר אותו ,ובכך היא רואה את ייעודה ופועלה בחיים .

מכיוון שבחיי דבר מוביל לדבר ,אל קוקי -גלמן התוודעתי דרך הסרט שעשה עליה מוטי קירשנבאום בערוץ 2 ומשם חיפשתי את הספר שהיא כתבה אודות חייה .

את הספר סיימה לכתוב גלמן ב-1989 ,והוא תורגם לעברית ע"י דפנה לוי {??}ויצא במהדורה העברית ב-1998-עשר שנים אחרי .הספר נכתב או תורגם באופן מסורבל לעתים וזה פגע במקצת באיכות הקריאה בו . עטיפת הכריכה נלקח מתצלום של גלמן ולדעתי הוא פוגם בעוצמת הספר.אבל על כל זה הנני סולחת -כי זכיתי בחוויה .

אני מקווה שיום אחד אוכל להיות שם ביבשת אפריקה ,לראות את נופיה , להריח את ריחותיה,לגעת באדמתה ,ולחוש שחזרתי למקום שאבות אבותי היו וחיו שם .

ל:"מאל ד'אפריק "-mal d'afrik "- " la mal d'frique"-

לתשוקתי לאפריקה ,לקול הקדומים של אפריקה .

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על חלמתי על אפריקה