ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 14 בינואר, 2012
ע"י יהודה
ע"י יהודה
ספר שכתוב יפה אך בהשוואה לאח, בשביס זינגר וסיפרו העבד הכתיבה מעט מתגמדת. הפתיחה היתה מעט כבדה, אפרורית, לא מזמינה כל כך. התקדמתי לאט בקריאה. בית קרנובסקי מציג את עצמו, ההתבוללות מתפתחת והעלילה נבנית אך עדיין לא זורמת היטב. הרגשתי שהתיאורים של הבתים של גרמניה הישנה הרהיטים וכובד משקלם, העתיקות שלהם, משקל הווילונות ועובי השטיחים הקנו אווירה של משקל עודף לכתיבה. היא זרמה באיטיות אך בכבוד.
הילד בבית קרנובסקי, הבן של דוד מצווה להיות גרמני בחוץ ויהודי בפנים, אני לא הבנתי את הדברים וכך גם הכוכב. מוקף בנשים לא יהודיות, נראה כמו הסביבה, מתנהג כמוה למה שישמור על איזו ייחודיות? ובאמת איבד אותה. כל עוד היהדות לא נשפה בעורפו תמידית הוא נסחף לסביבה. סופו של דבר התחתן עם נוצריה. אבל אין כלל מה להאשים אותו שהרי גם בביתו ההורים לא ממש שמרו על יהדותם. ובנו שלו? קרוע ופרוץ לרווחה. וכאן החלה העלילה לזרום ולמשוך. 7 שנים חייתי באיטליה, מוקף קתוליות יפות ובנצרות לא מוסתרת. יום יום שמעתי את פעמוני הכנסיות. יום יום לאורך כל השנים. העלילה עניינה אותי מטבע הדברים. ראיתי התבוללות. היהדות נשפה היטב בעורפי ובכלל נחתתי שם כשהפחד מפני ה״גויים״ עמד תמידית מול עיני. טיפש הייתי אך אותה בערות שהרחיקה אותי מן הגויות שמרה על זהותי. ואולי כל זה בגלל הרקע הדתי של הבית שלי. אך גם קרנובסקי היה דתי ומתואר כחרדי. לא מסובך לוותר על צד זה או אחר ולהתחבר לסביבה. אולי אם הייתי יודע שאני נשאר שם לעד הייתי מאבד גם אני את היהדות. ואולי לא.
הדילמה של גאורג בנו של דוד ואשתו הגויה מובלטת ומתוארת בהרחבה. והכל על רקע מלחמת העולם השנייה. לא בכדי הספר נקרא במסגרות של בתי ספר תיכוניים. מסר חריף ועניין עמוק מעביר הסופר בין השורות. היהודי שזהותו לא ניתנת למחיקה. מיהו יהודי? מי שמגדיר את עצמו או מי שמגדירה אותו כך הסביבה שלו.
שווה קריאה, איטית, אולי אפילו עוד ספר במקביל. חציו השני של הספר יבלע במהירות יחסית. ספר שיעודד מחשבה והרהורים, לפעמים כעס ולפעמים השלמה
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
