ראשית.יפה שהענקת דוגמאות מהספר שנית :כדי לבסס טיעון מסוים שאת מעלה בביקורת שלך יש לצרף דוגמאות כדי שמי שקורא יוכל להבין,לחוש,ולהתרשם ,ואולי להסתקרן ולקרוא את הספר .באופן בו כתבת את הביקורת היה חסר גדול בנושא הזה.

דוגמאות תודה על ההערה - אם כי לא הבנתי לאילו דוגמאות התכוונת.
אם הכוונה לדוגמאות מהספר הזה - אז זה מתחיל מהשמות של הדמויות שמעוררות כמות אינסופית של משחקי מילים - שמש היא כלבה וזוזי היא החתולה חברתה. כל אחת מהן מתוארת כדמות מאוד מובהקת באופיה: הכלבה - מאוד חרוצה, כל הזמן עושה משהו, עם ציורים משעשעים של עמוד שלם של כמות עצומה של פעולות שהיא עושה כמעט בו זמנית, וזוזי היא חתולה מאוד מאוד עצלנית - המתוארת גם היא בצורה מאוד מודגשת. שום דבר לא יכול להזיז אותה משנתה, ומחוסר רצונה לעשות כל פעולה שהיא. לאחר מכן מתואר הפחד של שמש מהסערה שהיא נקלעת לתוכה - תיאור מאוד חזק שמועבר כחוויה שילדים יכולים להזדהות איתה. רק כשחברתה נעלמת - פתאום כמה זוזי משנתה - ומתחילה גם היא בחריצות רבה מאוד לחפש אותה. תיאור מרגש מאוד של נאמנות חברית, עם סוף עדין ושנון שבו דווקא שמש החרוצה נרדמת מרוב עייפות וזוזי "עוטפת" את חברתה העייפה בתמיכה וחיבה. אלא הדוגמאות מהספר עצמו.
אם כוונתך לספרי הילדים הטובים ביותר שנתקלתי בהם - אני מעריצה גדולה של ספרים של דויד גרוסמן:
-השפה המיוחדת של אורי, היה הייתם שני קופים, ספר השיאים של פוז, ועוד רבים אחרים
ספרים של נורית זרחי:
- אולי יש לך קולה, איפה ילדים ישנים
סופרים אחרים:
דוב חום קטן לאן אתה נוסע, הנס דה ביר
הכבשה שבאה לארוחת ערב, סטיב סמולמן
לילה בלי ירח, שירה גפן
אלה כנראה הספרים שהכי הרשימו אותי.

חבל שלא נתת דוגמאות .