ביקורת ספרותית על אני האגדה מאת ריצ'רד מתיסון
ספר מעולה

---

תתעלמו מהכריכה! דבר ראשון - תתעלמו מהכריכה!
דבר שני - אין קשר!! לסרט!!
הספר נכתב ב1954 ומאז נעשו לו 4 גרסאות קולנועיות
אף אחת מהן לא קשורה או קרובה לספר עצמו

לגבי הספר:
הספר, אף על פי שהוא דק, הוא מותחן אפל וקודר שמחבר אותך לדמות שהיא אף אחד וכל אחד -
שמו רוברט נוויל, והוא עובד במפעל, זה כל מה שתדעו עליו עד סוף הספר, באותה מידה זה היה יכול להיות כל אחד אחר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, גם התיאור של הסביבה הוא מאוד כללי.
בסיכוי של אחד לבליון, הוא היחיד שיש לו חיסון טבעי למגפה מסתורית שהשמידה את כלל האנושות.
הוא לא פטריוט, הוא לא וירולוג, הוא לא מנסה עדיין למצוא תרופה למען תחושת ההשלמה העצמית שלו,זה לא הוליוודי וזה לא הפי-אנד, ואין זומבים שיש בהם תחושת אנושיות למרות שחושבים שהם חיות. זה לא! הסרט!
הספר לוקח את הקורא,תופס אותו בקישקעס, קושר לו שרשרת מאוד כבדה לרגליים וזורק אותו למקום מאוד חשוך, אפל וקר באוקיינוס מאוד חשוך
מתיסון הצליח בצורה מדהימה לתאר מה קורה לבן אדם שכל מה שנשאר לו להתמודד איתו - זה עצמו
אתמול, היום, מחר, אין תקווה, אין סיכוי למשהו טוב יותר, יש רק את עצמך, יום אחרי יום אחרי יום.
רגשית, שכלית, פסיכולוגית, איד, אגו וסופר אגו ולבידו, מתיסון נוגע בכולם ובקורא דרך הנושאים האלה.
ואם כל זה לא מספיק, הוא צריך להתמודד עם זה
שבחוץ יש מוטציות, שרוצות שיצטרף אליהן,
שיכנע ל"נורמה החדשה",
ורק בדף האחרון ממש, מבינים למה הספר נקרא "אני אגדה"
(ולא כפי שתורגם)

חובה לקרוא - אבל לא בלילה!

» ביקורות נוספות של הינשוף - להזמנה אנא התקשרו 050-7115112
» ביקורות נוספות על אני האגדה