ביקורת ספרותית על האישה ה-19 מאת דיוויד אברשוף
ספר טוב

---

שתיים בלילה, כביש נידח באזור מדברי ומיושב בדלילות במדינת יוטה שבארצות הבית של אמריקה. טנדר ישן עוצר ומתוכו נזרק ג'ורדן סקוט, נער בן 14, לגופו בגדיו ותרמיל ובו חולצה נוספת, לבנים מקודשים (אל תשאלו) ו-17 דולר שאימו הגניבה לשם תוך סיכון רב.
גבירותי ורבותי, ברוכים הבאים לאמ-אמא של החצר האחורית של אמריקה! מקום נידח והזוי בשוליים הסהרוריים של יוטה, המדינה המורמונית המשגשגת. מקום בו מתקיימות ללא הפרעה קהילות מורמוניות פוליגמסטיות קיצוניות, החיות הרחק מטווח הראייה של הציבור, החוק ונראה שגם אלוהים.
ומה בעניין הילד שנזרק מהמכונית? טוב, הוא נתפס ע"י אביו כשהוא אוחז בידה של אחותו החורגת. חטא חמור באותה קהילה דתית קיצונית, חטא שעונשו נידוי וגירוש מידיים. בהמשך מסתבר לנו כי הגברים באותה קהילה, בדומה לאביו של הנער, נוהגים לגרש חלק גדול מן הילדים והנערים כדי שלא יתחרו בהם על הנערות והנשים... הרי אם גבר אחד מחזיק הרמון של כחמישים נשים וכמה מאות ילדים, החיים מהיד לפה תחת מרותו הברוטאלית, הוא לא מעוניין בתחרות רבה מדי מצד גברים צעירים אחרים.משפחות אלו חיות תחת סמכותו של מנהיג דתי כריזמטי, להלן "הנביא" ומתפרנסות מעבודת הנשים ומהמחאות של שירותי הסעד והרווחה (מזכיר משהו?)
ללא כל השכלה או ידע על העולם החיצון, הנער הנטוש כמו רבים אחרים כמוהו, נחשף לעוני, פשע, זנות וסמים. אלו הם "הנערים האבודים" של יוטה. חלקם מגיעים למקלטים המיועדים לשכמותם שנפתחו ע"י נדבנים טובי לב. רובם מדרדרים לשולי החברה, חלקם מתים ונשכחים מלב.
גיבורנו, ג'ורדן, מצליח להחלץ בקושי רב, למצוא עבודה ולחיות חיים נורמטיביים בחברת כלבה נטושה כמותו המשמשת לו בת לוויה. שש שנים לאחר נטישתו הוא קורא במקרה ברשת כי אימו, האישה מס 19 של אביו, נעצרה בחשד לרציחתו של אותו אב. למרות שנשבע לא לחזור למקום לעולם, הוא חוזר על עקבותיו, פוגש את אימו ומנסה לסייע לה.
במקביל לעלילה זו המתרחשת בהווה, מחבר הרומן שוזר פרקים מסיפורה השכוח של אן אלייזה יאנג, כנראה אשתו ה-19 (אבל מי סופר) של בריגהאם יאנג. יאנג היה ממיסדי ומנהיגי הדת המורמונית במערב ארה"ב במאה ה-19. אן אלייזה נטשה את בעלה ותוך סיכון עצמי רב כתבה ספר ויצאה למסע הרצאות בגנות הפוליגמיה המורמונית והשפעותיה ההרסניות על חיי כל המעורבים בה. הקמפיין של אלייזה יאנג ומפגשה עם נשיא ארה"ב דאז, היה בין הגורמים שהביאו לאיסור החוקי על הפוליגמיה ביוטה ולהתנערות של הדת המורמונית ממנהג זה. לאיסור התנגד מיעוט שכינה עצמו "הראשונים". צאצאיהם חיים עדיין בארה"ב, בקנדה ובמקסיקו ומקיימים אורח חיים זה תחת הרדאר של החוק והרשויות, שלרוב מתעלמות מקיומם ונוטות לא להיכנס ולהתערב בנעשה במתחמיהם הסגורים.
שני חלקי הספר משתלבים זה בזה באופן קולח וטבעי ומשלמים את התמונה לגבי החברה הפוליגמית, מאין באה ומהי כיום. סיפור מאבקה של האישה האמיצה בת המאה ה-19 מרתק לא פחות מעלילת המתח בת זמננו והתוצאה היא רומן שהוא ספר מתח, רומן היסטורי כמו גם ביקורת חברתית כנגד המדינה שנוטשת את האחרים, המושתקים והנשכחים, הילדים והנשים קורבנות הכתות הפוליגמיסטיות.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על האישה ה-19