ביקורת ספרותית על מה מברכים על גלידה? - חלק א׳ - מושגים ביהדות לילדים וגם להורים מאת אורי אורבך
ספר טוב

---

מספר מילים על 'זיסלק' :

האם יש להחשיב את הגלידה "זיסליק" באידיש כאכילה או כשתייה, שהרי אם נניח את הגלידה מחוץ למקרר הוא יהפוך למשקה והשאלה החשובה היא לפי זה מה צריך לברך אחרי אכילת גלידה ?.

התשובה : גלידה נחשבת כמו אכילה. וטעמו משום דברי הפרי חדש שכתב שמציצה של פרי נחשבת כמו אכילה אף שרק משקה נכנס לתוך פיו.

וההלכה אומרת שכל מה שצריך לעיסה או מציצה יש לו דין של אכילה. ולכן גלידה שדי באכילה כדי אכילת פרס להתחייב בברכה אחרונה.

אני לא יכול שלא להמליץ על הספר החדש של ח"כ אורי אורבך "מה מברכים על גלידה?"

ספר חכם, מאויר ומעוצב בטעם גלידה לילדים (מתוק וצבעוני) והכי חשוב מחבר את ההורים והילדים לעולמה של ההלכה.

בראשית המדינה לא היו גלידריות בישובים דתיים והציבור הדתי היה אוכל גלידה אשר הייתה מיוצרת בבית ע"י 'אבקת גלידה' שייצרה חברת 'תלמה' ו- 'ויטה' בטעמים שוקולד ווניל בלבד ,

'אסם' הייתה מכינה אבקות גלידה בטעמים של פירות שזה היה חידוש מרענן מאד כמובן שהיו אלו גלידה 'פרווה'.

הגלידה היא מוצר שמעורר תשוקה ואת יצר הרע על כן לאכול גלידה עם אישה זה יכול להוביל ל'פרוזן ילד' ואף לדברים חמורים מזה ( מי שלא אכל גלידה עם אישה לא יודע מהו טעם הגלידה )

לראיה אני מביא כאן סיפור על בעל אורח חיים :

בזמנו לא היה גלידה, אלא היו אוכלים בקיץ אבטיח או מלון והיו מניחים אותם בבור מים כדי שיהיו קרים.

הבן איש חי לא היה אוכל אבטיח עד ליל ראש השנה כדי שיברך עליו ברכת "שהחיינו".

וכששאלנו כמה מזקני בגדד, הכיצד לא אכל בעל הבא"ח אבטיח לפני כן?


אמרו לנו: לא שהיה מתאווה ולא אכל, אלא הוא לא היה מתאווה כלל.

» ביקורות נוספות של סימניה
» ביקורות נוספות על מה מברכים על גלידה? - חלק א׳ - מושגים ביהדות לילדים וגם להורים