ביקורת ספרותית על ימים ספורים מאת נפתלי ברזניאק
ספר טוב

---

אלמלא היה אמיתי הייתי קורא לו רומן רומנטי.
זהו סיפור אהבה כמו הסרט "סיפור אהבה ".
לקורא כמוני תחילת הספר לא העידה על אמיתותו,יפה מדי.
בהמשך רעשי הרקע מוקטנים עד לאפס וכוחו של בסיפור גובר.
ספר מרגש .מאיר את היצירה והאומנות כביטוי לעצמה פנימית.
כמו כן, המורכבות של גופנו והן של הטיפול הרפואי באים כאן במלוא עוצמתם.
בספר יש ביטוי אמיתי לאהבה ויצירה טוטלים. שאמנם מחוזקים באיום משברי, אבל אותם משברים יכולים להוביל את האדם למחוזות אחרים: הסתגרות,אובססיביות ואולי שכלתנות. הכל בהתאם לטבע הבסיסי של האדם.
בשולי הסיפור הגדול, כמה דברים "קטנים", התנהגות האילתיים כעיר קטנה. יחסיהם עם בית החולים.
קצת על תהליכי אבחנה רפואיים, שזה תמיד מענין.
ולבסוף מה שחסר לי בספר הם יצירותיה של ניצה.
זאת בעיה של הרבה ספרים הכותבים משהו על אומנות.
אני יודע כי חלק היה מעדיף לראות גם תמונות שלה, אבל הבחירה להשמיט את תמונות הגיבורים, נותנת דרור לדמיון של הקורא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על ימים ספורים