ביקורת ספרותית על משחקי הרעב - משחקי הרעב #1 מאת סוזן קולינס
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 21 באוקטובר, 2011
ע"י עולם


בין ספר כבד אחד למשנהו, הרגשתי צורך לקרוא משהו קליל יותר ואז נחו עיני על אחד מן הספרים של בנותיי – "משחקי הרעב", ספר ראשון מתוך טרילוגיה מאת סוזן קולינס. החלטתי לנסות – ולא התאכזבתי.

עלילתו של הספר מתרחש במדינת "פאנם" בעידן פוסט-אפוקליפטי, אחרי שה"תרבות" כפי שאנו מכירים אותה הושמדה ברובה. מדינת פאנם קמה ככל כנראה על חורבותיה של ארה"ב והיא מורכבת משנים-עשר מחוזות הנשלטים בעריצות ע"י "הקפיטול".

בכל אביב מתקיימים "משחקי הרעב" – גרסה מודרנית לקרבות גלדיאטורים בה משתתפים עשרים וארבעה בני נוער, נער ונערה מכל אחד משנים-עשר המחוזות, הנבחרים באופן אקראי. משחקי הרעב הם בעצם סדרת ריאליטי אולטימטיבית בה הנציגים נלחמים עד מוות זה בזה ומול פגעי טבע נוראיים למיניהם המונחתים עליהם ע"י "צוות ההפקה".

גיבורת הספר היא קטניס אוורדין והסיפור מסופר מפיה. קטניס היא נערה בת שש-עשרה בעלת מעלות רבות (גם יפה וגם אופה, אמיצה, עצמאית, רגישה ובעלת חוש הומור) המתנדבת להשתתף במשחקי הרעב במקום אחותה. עלילת הספר קולחת ומרתקת, והדמויות אמינות בסך הכל. אם להשתמש באנלוגיה קולנועית, מדובר באקשן טוב (דומה יותר לסרט עתידני של שוורצנגר מאשר לאקשן נחות כשל סטיבן סיגל או זאן קלוד ואן-דאם). לא זאת בלבד, יש גם רומנטיקה, שהרי לקטניס מתלווה נציג נוסף מן המחוז שלה, עלם חמודות בשם פיתה (למרות שהוא בנו של אופה, אין הכוונה לפיתה אכילה – בגרסה האנגלית שמו Peeta). הדבר הרע היחיד שיש לי לומר על הספר הוא שבגללו הלכתי לישון אתמול ב-4 בבוקר…

לסיכום – זהו ספר לבני הנעורים שגם מבוגרים יכולים ליהנות ממנו. "התלקחות" – הספר השני בסדרה – כבר ממתין לי על המדף. אגב, אחוז מאד גבוה מן הספרים לנוער הם ספרי סדרות, מעניין מדוע.
21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
גילת - גם לדעתי הסיבה הכלכלית היא העיקרית. אני בכלל לא בטוח שהנוער קורא פחות מאשר המבוגרים.
גילת (לפני 11 שנים ו-10 חודשים)
לדעתי יש הרבה סיבות למה במיוחד לנוער כותבים ספרים בהמשכים- *סיבה כלכלית- יותר ספרים יותר מכירות, ואם תקנה אחד סביר שתקנה גם את ספרי ההמשך באותה נשימה. במיוחד אצל בני נוער שרוצים הכל "כאן ומייד" ומה הבעיה אם ההורים פשוט שולפים את השטרות?/נסחפים אחרי העדר וכו'
*סיבה טכנית- במקום לכתוב ספר אחד של 900 עמודים- מחלקים ל-3
*אני חושבת שהנוער קורא פחות מאשר המבוגרים, אז ספרים עבי כרס לא ישיגו את האפקט של עידוד קריאה.
*פיזור סיכונים- מבחינת הביקורות נראה לי שהסיכון שיקטלו ספר הוא גבוה יותר מאשר אם יהיה מחולק לכמה, ואז גם אם לא יאהבו את כולם, לא יקטלו אותם כמקשה אחת...
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אעשה כמיטב יכולתי.. למרות שלמען האמת אני מתקשה מאוד בכתיבה (בניגוד לקריאה....)
עולם (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
טופי - אם סיימת לקרוא אז אנחנו ממתינים לביקורת שלך...
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אולי הכל נובע מ "אבא, סיפור. אנ'לא יכול לישון...ירח מסתכל לי בחלון" :)
עולם (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
בהחלט יש סופרי נוער מצוינים רבים שמגיע להם מלוא הקרדיט.
אבל גם אם נגביל את הדיון לספרי הרפתקאות נמצא שסדרות שכיחות יותר בספרי הרפתקאות לנוער.
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אה שכחתי לציין עכשיו סיימתי לקרא את "משחקי הרעב"
:)
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אולי... אבל אני מוכנה לתת ל"סופרי הסדרות" (הגדרה לא נעימה..אני יודעת) קרדיט. ספרי הרפתקאות מתאימים במיוחד להמשכים ולמי שאוהב להמציא סיפורי הרפתקאות הגיוני לכתוב המשכים..
ואלה לאו דווקא ספרי נוער
עולם (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
יכול להיות, אבל סביר יותר שזה על מנת להכות בברזל בעודו חם ממניעים כלכליים.
נשאלת עדיין השאלה מדוע סופרים למבוגרים לא עושים זאת? אולי משום שרובם כותבים לשם האמנות ולאו דווקא לשם יצירת רבי-מכר? אבל אני כלל לא בטוח בהסבר.
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אולי כדי לעודד אותם לקרא? :)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ