ביקורת ספרותית על המגדל השחור - וידוק הבלש האגדי במותחן הסטורי מאת לואיס באיארד
ספר טוב

---

פאריס, 1818.
בליבה של העיר שכן פעם מגדל. היה זה משכנם העתיק של האבירים הטמפלרים, לאחר מכן בית סוהר מעורר אימה. המקום המתפורר הטיל את צילו על יושבי העיר עד שנהרס בפקודת נפוליאון. אחד האסירים האחרונים שהתארחו בין כתליו היה ילד בן תשע. הוא היה בהיר שיער ויפה תואר. בני משפחתו קראו לו לואי-שארל, אחרים כינו אותו הוד מעלתך לואי ה-17. בשנת 1795 הוכרז מותו של הילד ביש המזל. הגופה נטמנה בקבר לא מסומן בבית הקברות סנט-מרגיט. עד היום לא ידוע גורלו האמיתי של בנם הבכור של לואי ה-16 ומארי אנטואנט.
אני אינני אוהבת ספרי מתח. הבלשים לרוב בנאליים, המתח מזוייף והסוף תמיד צפוי וסגור. הרעים מתים הטובים מנצחים ובדרך כלל הבלש גם זוכה בבחורה.
"המגדל השחור" הוא ספר מתח שונה ואפל. בראש ובראשונה הוא מתרחש בעבר ובתקופה שאיננה מוכרת כל כך. פאריס בתקופת הרסטוראציה. ימי המהפיכה הם זיכרון נשכח, גם תקופת הדיקטטורה היעקובינית מזמן חלפה, ההוד הנפוליאוני חלף גם הוא ואיתו שילמו את המחיר כמיליון חיילים צרפתיים בשדות הקרב של אירופה. בארמון ורסאי יושב אחיו של המלך לואי ה-16, לואי ה-18. והעם הצרפתי שבע האכזבות, מסתיר במזווה את דגלי הטריקולור והניסים הנפוליאוניים ומניף את דגלי שושלת בורבון הלבנים. אנשי פאריס עסוקים בעיקר בהדחקה ובשיכחה. שיכחה של כל מה שעבר מן העולם. ימי התקווה והפחד, ימי האלימות והניצחון. אך מסתבר שלא תמיד ניתן לקבור את העבר ולצללים חבויים יש נטייה לחזור ולהטריד את החיים.
גם גיבורי "המגדל השחור" הם אנשים יוצאי דופן. המספר הוא הוא סטודנט עני לרפואה החי בבית אימו האלמנה הרודנית. בדרך מקרה ונגד רצונו הוא נקלע לתעלומה הסובבת את גורלו של השוכן האחרון במגדל השחור. באותו אופן מקרי הוא חובר למפקח מפורסם במשטרת פאריז, דמות כל כך ייחודית ותמוהה שכמותה רק המציאות יכולה להמציא. ואכן המפקח אז'ן פרנסואה וידוק הוא דמות היסטורית אשר פעלה בפאריז בראשית המאה ה-19. וידוק אינו רק בלש כל יכול, אלא הוא היה פושע מבריק לשעבר, גבר נאה וחזק ואף חובב נשים. יש הטוענים שהוא היווה השראה לסופרים א.א. פו, ויקטור הוגו ואפילו לקונאן דויל.
העלילה מורכבת ופתלתלה לא פחות, יומן מסתורי מתגלה, דוכסית מנושלת עוזרת לגיבורים (ואולי לא?) ניסיונות התנקשות כושלים ואירועים רבים אחרים יוצרים תשבץ מתוחכם ומורכב. ובסופו? כמובן שלא אסגיר את הסוף, אך מי שמצפה לסוף סגור וחתום מכול הכיוונים בסגנון עדות הרלן קובן ולינווד ברקלי נכון לאכזבה. לכל האחרים ההנאה מובטחת.
המלך (פנדורין) מת! יחי המלך (וידוק)!

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על המגדל השחור - וידוק הבלש האגדי במותחן הסטורי