סרחיו ביסיו

סרחיו ביסיו

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (33):
זלי תקרא בהמשך, ספרים שאהבתי, רוצה לקרוא, ספרים שאני רוצה לקרוא, כתבתי עליהם ביקורת., לקרוא, ספרים שצריך לקרוא, רוצה לקרוא, המדף שלי, אלי קריאה, רוצה לקרוא אי פעם, המומלצים שלי, ספרים שאני מתכנן לקרוא, להשיג, 2016, רוצה לקרוא... ספרות עולמית, רוצה, קראתי ואהבתי, ספרים שקראתי, עוד ...
1.
מאחורי סיפור אהבה בין פועל בניין לעוזרת בית בבואנוס איירס, מסתתר בזעם רומן חדשני היודע לשנות את פניו, פעם אחר פעם: מן ה"נואר" אל רומן המתח, מן המתח אל הראליזם המלוכלך, וממנו אל האגדה. כאן, בתוך האגדה, זעם מרגש את הקורא, מטלטל אותו והופך אותו לשותף מלא באשליותיהן של הדמויות, כאשר ברקע הידרדרות הכלכלה בארגנטינה. זעם הוא רומן נועז וחתרני הכתוב בצורה מרומזת וקלילה. בזכות הנימה הקולנועית וה"פּוֹפּית" לכאורה שלו (המזכירה במקצת את כתיבתו של מנואל פואיג), מתקבלת חוויית קריאה מרעננת וסוחפת. זעם פורסם במגוון הוצאות חשובות ברחבי העולם, עוּבד לקולנוע וזכה לביקורות נלהבות. מדברי המבקרים: "מקרן זווית חשוכה, מתוארות בספר ההידרדרות וההתמוטטות של החברה הארגנטינית."...

2.
ברק, קצב, כישרון ויזואלי, פשטות, חוש לאירוניה, אמנות הדיאלוג, מודרניות - באלה האמצעים מפתה אותנו ב ו ר ח ס ט י י ן של סרחיו ביסיו, מהסופרים החיוניים באמריקה הלטינית של ימינו. פסיכיאטר נתקף בידי מטופל. בעודו פצוע ומבולבל ובלא כל תכנית מלבד התרחקות יזומה גם מאשתו, הוא נוהג מאות קילומטרים לבית בטבע שקנה דרך האינטרנט. בנסיבות חייו החדשות נוצר מיקרו־קוסמוס של דמויות והיקרויות המשמש מצע נפלא לעטו היצירתי של ביסיו. כתיבתו של ביסיו משלבת בין מרכיבים מתקשורת ההמונים לבין הומור וסוריאליזם קל ורעיונות ספרותיים מורכבים. כמו בספרים של מנואל פואיג או של ססר איירה, גם כאן קוקטייל ספרותי שקשה לעמוד בפניו. ב ו ר ח ס ט י י ן , כמו כל ספריו של ביסיו, מזמין את הקוראים לבילוי, להרפתקה, ולחשיבה אחרת על ספרות. “עינו של סרחיו ביסיו חושפת את הנוף האנושי בסבלנות רבה. התבוננותו היא תולדה של אמן רב תחומי — סופר, משורר, תסריטאי, קולנוען, דרמטורג, מוזיקאי — התנסות המקרבת אותנו לאופוריה.” סילבינה פריירה “הספרות של ביסיו היא נסיעה בכיוון אחד. סיפוריו מציבים לנו אתגר החל מהשורה הראשונה. עלינו להצטרף למסע בלי לדעת לאן פנינו.” דייגו ארלן “ביסיו הוא מקרה מוזר: כשאינו כותב הוא מקדיש את זמנו לעשיית סרטים, לכתיבת תסריטים מעולים, לציור או לנגינה בגיטרה עם העורך שלו. מדובר על סופר קיצוני, פעיל, בלתי צפוי וייחודי.” מקסי תומאס...

3.
מהר! תכינו תיק, קצת אוכל? יוצאים לטיול בספרו החדש של סֶרחיוֹ בּיסיוֹ. הוא נוהג בלי טריקים, אל דאגה, ההגה יציב. יתלוו אלינו מַרקוֹס, זוגתו ריטה ובתה אירינה בת השתים-עשרה, שתישן, ואחר כך תתעורר. לאן נוסעים? לים או לכפר? העונה: קיץ; ובכל זאת הכפר מנצח. למה? מממ, הסימנים הקטנים מתחילים להופיע בחריקה, ונראה שמשהו עומד להשתבש. במילים אחרות, משהו עלול להשתבש, תמיד, ברגע שהאדם המודרני יוצא ממחסהו בעיר. חמש שעות נסיעה ונגיע ליעד שביסיו אוהב במיוחד: חלל, מרחב ספציפי: בית. המשך המסע בידיכם. מה שבטוח, תגיעו עם ״לשון בחוץ״, כי אי אפשר לעצור. ספרות מהירה, פופית, מותחת, דיאלוגים כמו חצים שפוגעים בול במטרה, אימה מול אירוניה דקה. ספרות כמעט ויזואלית. הומור ונושאים סמויים מן העין, מתחבאים מאחורי דלתות לא נעולות ובתוך המכונית המשפחתית. מה היא האחוזה – נובלה? סרט? סיפור? סיוט או קומדיה? הכול ביחד. ובכן, ניתן לביסיו לעשות בנו כרצונו: לרמות ולשחק, כלומר, לייצר ספרות....

4.
סרחיו ביסיו עושה את זה שוב: הוגה, מצייר, משרטט ובונה ארכיטקטורה ספרותית של צבעים, עלילות ודיאלוגים, הלופתת את הקורא בקרביו ומעבירה אותו דרך אודיסאה אנושית בלי אפשרות לנשום. בשורה הראשונה של "אלה היו השמים" מתרחש מפץ: אדם מגיע לביתו ורואה שזוגתו מותקפת. במקום שיתערב, וללא זמן לחשוב בבהירות, הוא בוחר להסתתר ולהביט, פן תגרום נוכחותו לאסון נורא אף יותר. אף אחד מבני הזוג לא מודה באירוע. לכן, היחסים של בני הזוג והפרוזה של ביסיו מתפרקים לכדי הסיפורים של הרסיסים – קדימה ואחורה, פנימה והחוצה, לכל הכיוונים. והעלילות ישתלשלו ויצטלבו בחזרה, בהדרגתיות, בניסיון לרקום מחדש את קיומה של הדמות ושל המשפחה. כמו במרבית ספריו, ביסיו מפרק, מנתח ומספר בשפתו ובכישוריו היחידים במינם על העולמות הקרובים אלינו ביותר: מרחב ביתי, זוגיות, אהבה והיפוכה, מעמד ביניים ונובורישיות, פחדים ונירוזות, תודעה ויצריות – כל התנועות האינטימיות – והאימתיות – שסביבן אנו חיים. היכונו, שוב, לקצב מסחרר, למתח כמעט מוחשי: סרחיו ביסיו יודע מה ברצונו לספר וכיצד בדיוק לספר. אנו הקוראים נשלים את המעגל, כי במידה מה, דורנו, אנו עצמנו, נוכחים בספר. "אלה היו השמים" הוא ספרו הרביעי של סרחיו ביסיו הרואה אור בעברית. רומן עטור שבחים, שעובד לקולנוע בהפקת מרטין סקורזסה, ואחת היצירות המכוננות של הסופר. "אחת הפתיחות המטלטלות ביותר בספרות הארגנטינאית בעשורים האחרונים היא המבוא לספר הטוב ביותר בקורפוס היצירות של סרחיו ביסיו." סברינה גוטיירס "ב'אלה היו השמים' סרחיו ביסיו מבטיח את מקומו כאחד הסופרים המרתקים ביותר בספרות הלטינו- אמריקאית במאה ה-21." אלחנדרו קרדונה "רומן מטריד על סודות ושתיקות, על פחדנות והשפלה." אינייקי גרסיה...

5.
"אהבה לכל החיים" מתרחש בכמה רחובות "בתוליים" של עיירה ישנונית ונידחת. מאותםמקומות המופיעים מפעם לפעם בספרות, ומעוררים בנו הרגשה ש"כבר היינו שם", שאנחנוחוזרים למרחב מוכר, לאירועים שהתרחשו מזמן, בנעורים. סרחיו ביסיו בורא לנו הפעם שלושה גיבורים קלאסיים של נובלת התבגרות. ברונו, ליסה וללו מוכרים לנו כמו חלום, ממשיים אך מתעתעים במידה שווה. עלילת הנובלה מזכירה לנו איזה שילוב מסעיר ומכמיר היא אהבת נעורים, ונעורים בכלל: שילוב של תמימות וחרמנות, ריגושים עזים ושעמום מוחץ, כנות מעוררת חמלה ושקרים נבזיים, כאלה שאנחנו מנסים להתפכח מהםלנצח. אי אפשר לא ללכת שבי אחר הדמויות וקשה להיפרד מהן. כי הספרות משלימה כאן את אחד המהלכים היפים שלה: להמציא חיים. את הספר משלים סיפור חניכה ששמו "ציניות" (שעובד לקולנוע וזכה בפרס הביקורת הגדולבפסטיבל קאן): הוא רק יעגל, יהדק ויאשר את מה שכבר חשבנו בחמשת הספרים הקודמים מאת סרחיו ביסיו שתורגמו לעברית: לפנינו אחד הסופרים העכשוויים המבריקים והרגישים לחיוניות הדיאלוג, ל"טמפו" הפנימי של הסיפור. בשתי היצירות שאנחנו מתכבדים לפרסם אין מילהמיותרת; כל סימן פיסוק נמצא במקומו, והחוויה כולה היא מופע פלסטי, ויזואלי ואמנותי, שממנה רק נרצה עוד ועוד....

6.
מה יש בהן, בחופשות, שמקרב אותנו אל עצמנו? מה יש באקזוטי, בשמש הזרה, שמאיר ומעיר בנו את החלק הפנימי, הקמאי, את הרצון הנקי? מה יש בהסרת השעון מפרק היד שמוחק את עיוורון הצבעים שדרכו אנו מתבוננים ביומיום, שמרפה את שרירי העורף ומאפשר לנו לסובב את ראשינו ימינה ושמאלה? ברגע שסרחיו ביסיו לוקח את גיבוריו – גבר ואישה – לחופשה משחררת באתר נופש על חופו של אי בעמוד הראשון, אנו יודעים שמשהו עומד להתרחש: מה שקורה הוא שברגע שקרלוס, בן הזוג, מעורר את תחושותיו הפנימיות והקמאיות, ומתבונן בכנות על רגשותיו ועל חייו, הוא מגלה שהוא לא אוהב את זוגתו. אלא שהגילוי מגיע יממה אחת בלבד לאחר החתונה, דקה לפני שקופצים למים של חיי היום-יום. הפתיחה, הלא פחות ממושלמת, של "עשרה ימים ברה", היא המבוא למעדן ספרותי של ממש, המושרש עמוק בתוך תיאורי הנופש של החיים העכשוויים. בכורה עולמית ליצירה טרייה, שנראית כאילו נכתבה במקור בעברית....


לפעמים אני מחפשת ספרים קצרים, כאלה שיעבירו את הבאסה בסבבה. והנה נחו עיניי על הספרון הזה בתקווה למשהו מעניין וקולח. אז מהבחינה הזו הספרון ... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הזה קראתי ביום אחד. אהבה לכל החיים של סרחיו ביסיו הוא הספר הכי טוב שלו מבין השישה שקראתי. בספר מתוארת אהבת נעורים על כל מה שכרוך בכ... המשך לקרוא
10 אהבו · אהבתי · הגב
לפני קצת יותר מחודש ביקרתי במוזיאון הלאומי לאמנות קָטָלָנִית בברצלונה. מוזיאון ענק ומעניין, אבל זה לא הנושא. באחד החדרים של הציורים המודר... המשך לקרוא
23 אהבו · אהבתי · הגב
הייתי סקרנית מאוד לדעת מה הסופר הטוב הזה הוציא הפעם. מהכריכה האחורית הבנתי שגם הפעם ביסיו לוקח אותנו לחופשה (כמו באחוזה) וגם הפעם החופשה ה... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
ספר משונה. הפנטזיה מתערבבת במציאות בתוך מערכת יחסים של זוג בירח הדבש שלהם. מתוארים מצבים הזויים ממש לצד סיטואציות מאוד אמיתיות שקורות לאנ... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הקטן הזה, הנובלה של סרחיו ביסיו (ארגנטינאי יליד 1956) קיבלתי במתנה. חברה טובה הגיעה עם בעלה בערב יום חמישי האחרון ובידה שקית. "הבאתי ל... המשך לקרוא
24 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ