ביקורת ספרותית על דמדומים - דמדומים #1 מאת סטפני מאייר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 4 באוקטובר, 2011
ע"י הנסיך הקטן


"את מעניינת כשאת ישנה. אמר בנימה עניינית, את מדברת.
לא ! נחנקתי . פניו הביעו מיד צער.את כועסת עליי מאוד ?
תלוי !."

"בלה" היא נערה שעוברת לגור בעיירה קטנה עם אביה.היא מתחברת לילד "מוזר" ,שעד שהיא הגיעה לעיירה לא נראה ששש להיות בחברת בני גילו.הספר נכתב בגוף ראשון כשבלה היא המספרת.הוא כתוב ממש בשפה יום יומית עד כדי כך שלעיתים חשבתי שאני קורא את היומן שבלה כותבת על חייה.

מצד אחד הספר מדהים קולח ומתאר בשפה ברורה ורגשנית ( נערה בת 17) את חייה של בלה. מצד שני כמה פעמים ניתן לקרוא על עורו החלק והלבן ,עיניו הבורקות , חיוכו הכובש וכו' (כנראה זה נובע מגיל הטיפש עשרה וההתאהבות הראשונה שאני יכול בקושי להזכר מבעד לערפילי הזמן וטרדות היום יום שעברתי מאז).
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
טופי (לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת מוצלחת חבל שאינך זוכר מהי התאהבות בגיל הנעורים...
או אולי בכל גיל :)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ