• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

מאת יהודית הנדל

הביקורת של שוש

תמונה של שוש
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

מאת יהודית הנדל

הביקורת של שוש

תמונה של שוש
הוצאה לאור:הקיבוץ המאוחד - הספריה החדשה
שנת הוצאה:1998
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
מארק
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 8 שנים

“מעניין אם יש יותר דרכים לספר סיפור אהבה מדרכים לאהוב, בכל מקרה דרכה של יהודית הנדל מתובלת בארומה בלת”

5/6
ביקורות על רחוב המדרגות (מהדורת 1998)
הבאה
הנסיך הקטן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

מאד ישראלי, מאד ממולץ - למי שגדל בתחילת שנותיה של המדינה הוא יזכיר נשכחות, ולאלה מהדור הצעיר זה יביא ניחוח של מדינה שהיתה ולא תחזור להיות כזאת. שווה לקרוא כי יש בו מקוריות בלתי נשכחת

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
אסתר
ה
הקיסרית הילדותית
תמונה של רוזי
רוזי
3קוראים|גיל ממוצע57|100%נשים

על המבקרת

תמונה של שוש

שוש

ותיקה
חברה מזה 16 שנים
136 ביקורות•167 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של שוש
שוש
ותיקה
חברה באתר מזה 16 שנים
ביקורות136
לייקים שקיבלה167
דירוג ממוצע3.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת66ספרות מקורית25מתח ריגול והרפתקאות16

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של שוש

התיקנים

התיקנים

יו נסבו

הספר היה "בסדר" לא חוויתי כאחרים

לפני 8 שנים•שוש
כל האור שאיננו רואים (מחודש)

כל האור שאיננו רואים (מחודש)

אנתוני דואר

All the Light We Cannot See
by Anthony Doerr
אחד הספרים הכי טובים שקראתי לאחרונה כתוב בשפה עשירה, סיפור מעניין
ממש מזכיר ספרים קלאסיים
מאד מומלץ לקרוא

לפני 8 שנים•שוש
מלכת היופי של ירושלים

מלכת היופי של ירושלים

שרית ישי-לוי

ספר שקריאתו קולחת די מעניין מבחינת תיאור החיים בירושלים בתקופה שאינה מוכרת לדור החדש
ומי שמבין לאדינו - די מהנה ומזכיר נשכחות . יחד עם זאת, לא מצאתי בו עומק והסוף נראה לי קצת חפוז ומאולץ
בכל מקרה שווה קריאה ואם רק בשל העובדה שניתן להבין איך היו החיים בארץ ובירושלים במיוחד
טרום מלחמת העצמאות ולאחריה

לפני 11 שנים•שוש
קריאת הקוקייה

קריאת הקוקייה

רוברט גלבריית (ג'יי. קיי. רולינג)

הבטחות הבטחות... לא משהו
תרגום בעברית ממש ברמה נמוכה - חבל היה פוטנציאל

לפני 11 שנים•שוש
להציל את מוצרט

להציל את מוצרט

רפאל ירושלמי

בנשימה אחת קוראים את הספר הקטן-גדול הזה!
איזו וירטואוזיות של סופר להכניס את הקורא
לאוירת הזמן במשפטים כה קצרים! עם תובנות
כה מדוייקות על בני האדם.
חובה לקרוא

לפני 11 שנים•שוש
פרש הברונזה

פרש הברונזה

פאולינה סיימונס

טרילוגיה נהדרת, אם כי מס' 2 היה פחות מעניין ואולי אפשר היה לוותר עליו בכלל ולעבור ל2 חלקים. בכל מקרה
יריעה גדולה המתפרשת לעיני הקורא - ממליצה לקרוא

לפני 11 שנים•שוש
עיניים כחולות מדי

עיניים כחולות מדי

מירה מגן

ממליצה לקרוא בכל פה, הדמויות, צורת הכתיבה של מירה מגן משאירה את הקורא עם טעם של אולי כדי לקרוא שוב?
כי יש תובנות על החיים עליהן אנו עוברים מהר מדי בחיי היומיום.
שווה כל שורה ועמוד

לפני 11 שנים•שוש
פרשת רמברנדט

פרשת רמברנדט

דניאל סילבה

תמיד מותח תמיד מעניין וגם עכשיו ועם חיבור עכשווי לשואה (משנמצאו בגרמניה אוצרות אומנות שנגזלו ממשפחות של יהודים)

לפני 12 שנים•שוש
הכלה ממומביי

הכלה ממומביי

קארין פוסום

ספר בינוני לחלוטין

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שוש

ביקורות נוספות על "רחוב המדרגות (מהדורת 1998)"

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

יהודית הנדל

הנדל כותבת נפלא, אבל ממש נפלא, והיא מפליאה לא רק בסיפורים הקצרים שלה – שבמעט היא מצליחה להדהד עולם ומלואו -אלא גם באבחת משפט בודד היא יכולה להחיות נשמות ולזקק אותם, לעיתים אפילו במילה אחת ויחידה. קולה נחשב לייחודי- רב עוצמה, ובעל מעמקים, ובזה גדולתה. היא זכתה בפרס ישראל לספרות בשנת 2003, ו"רחוב המדרגות" היה רומן הביכורים הראשון שלה, שכבש מיד את אברהם שלונסקי, וזה המליץ בשנת 1954, להעניק לה את פרס "אשר ברש". הצלחתו לא איחרה לבוא, והשאר כבר היסטוריה...

הנדל כותבת ומתארת את המציאות מזווית ראייה של "האחרים", ביניהם נשים, עולים חדשים שחשו פה זרים ונחותים, חולים וקשישים. היא העדיפה לכתוב תמיד על אנשי השוליים, וה"אני" הספרותי שלה היה השברירי החלש והדחוי, הבוחן מבחוץ את ההתרחשויות של התקופה.
כבר בעמודים הראשונים, אפשר לזהות את האיכות ואת סגנון הכתיבה המאוד דומה לזה של ש"י עגנון.

למעשה הרומן הזה הוא הראשון שמנסה לשרטט את המתח העדתי בין הוותיקים למהגרים, בין האשכנזים לספרדים, ורחוב המדרגות היה ועודנו רחוב אמתי בחיפה, רחוב שהנדל נהגה לרדת בו מלמעלה למטה לסטודיו של בעלה הצייר צבי מאירוביץ, ותוך כדי הייתה שומעת את האנשים מדברים. למעלה חיו האנשים "שיש להם", הוותיקים, החזקים, ולמטה, בעיר התחתית, גרו האנשים "שאין להם", העולים החדשים, החלשים - שגרו בבתים שננטשו על ידי הערבים בשנת 1948, 3 משפחות בבית קטן, גרים בצפיפות ואת רוב הימים בילו על המדרגות.

ברגישות ובאמפתיה היא שוזרת את סיפור האהבה בין אברהם (רם)- בן למשפחה ספרדית ותיקה בוואדי סאליב, לבין אריאלה- בתו של קבלן אמיד, ומשבצת ביניהם גם דמויות נוספות, כמו של ניסים, האח העדין והחולמני של אברהם, נכה מלחמת השחרור, ורבקה- "הציפור השחורה המתוקה" אהובת נעוריו של אברהם .

בזמנו זה היה רומן מהפכני שהעז לגעת במתחים העדתיים והמעמדיים ובחברת השוליים, אבל את זה כבר אמרתי... וב"סימניה" כתבו כאן, שזה רומן יפיפה, ונוגע ללב שלא מאפשר לשכוח את דמויותיו – כל כך נכון !

ממליצה בחום לאמץ את הסופרת הזו – חובה שתהיה נוכחת בכל ספרייה שמכבדת עצמה.

ואסיים עם קטע משיר של נתן זך, שהרגיש לי מאוד מתאים :

ויש – נתן זך
...
יש לב נמשך אל לב קרב
באהבה של רוח ולבושה של גוף
בה כל אשר אבד מכבר מלב
דומה נמצא לפתע באהוב.

ככה נועדנו לאהוב : כך לא נאהב
מפאת כל הקשיים בדבר...

לפני 5 שנים•אירית פריד
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

יהודית הנדל

איך אפתח את הסקירה על הספר, הרהרתי לי בזמן קריאתו. אולי אספר על רחוב המדרגות בו גדלתי אני בשכונת הדר, בבית שנטוע בדיוק באמצעיתו, מדרגות מכל צד. אולי אדבר על הסמליות שבמילה מדרגות, שכן היא מציינת גם את המבנה האורבני של חיפה, בה שכונה היא גם מדרגה, והמידרוג הסוציו-אקונומי של תושביה בהתאם. תושבי העיר התחתית מדשדשים בעוניים בתחתית הסולם, ואלו הגרים במרומי הכרמל נמצאים גם במרומי הסולם.

כשהגעתי לכדי חמישה עשר עמודים מסיומו של הספר נפלה הבחירה, כשצמרמורת אחזה בי, לבי הלם בחוזקה ובכעס ואפילו דמעה קטנה בצבצה לה בזווית העין.

"הוא האט הליכתו וחשב ...מלכה היתה נרגשת מאוד וודאי חשבה שהזמינו אותה לספר לה משהו על שמעון, והוא, אברם, תמך בה כשעלתה במדרגות בית האבן הישן של הלשכה. איזה יובש היה בפניו של אותו פקיד, והרי ידע שמטפל באשה שבנה נהרג במלחמה.
הרחוב היה שקט והוא שב וחשב על הביקור שלו עם מלכה היום במשרד ההוא. הוא אמר לעצמו שמלכה ודאי לא תפסה מה שאל אותה הפקיד, וכשהוא עצמו, אברם, אמר לאיש ההוא את שם "המקרה" ונתן לו את מכתב ההזמנה שקיבלו, לא קרא אותו והניח אותו על השולחן, כי אותו רגע היה עסוק להוציא את הלימון שלו מהתה, ורק אחר-כך שאל: מי? בנך? בעלך? והזיז בזהירות את הכוס שלא יישפך התה. הוא זכר שבקושי ענה לו... ומלכה, היא מוללה כל הזמן בשביס שלה המרופט, ורק אז לקח האיש את המכתב, עיין בו בחטף, וכשסיים לרפרף בו אמר להם לגשת לשולחן אחר... והיא קמה, עברה איתו לשולחן אחר, כמו לא יודעת כלל מה היא עושה. ישב שם אדם אחד משועמם שהיה באמצע מילוי איזה טופס כשהם ניגשו אליו. הוא תלה במלכה פרצוף ענייני ואמר: כן?... ובכן...תיק מספר...הוא דימה לשמוע בדמיונו את קולו של האיש כשביקש את התיק, קול יבש. בני, אמרה מלכה פתאום. האיש לא הגיב. שמעון היה שמו, אמרה מלכה. אני רואה, אמר האיש ופנה אל המזכירה שלו ושאל אם כבר הדפיסה איזה מכתב והתחיל מפשפש בתשומת לב רבה בתיק שלו. היתה לו ארשת קפדנית עניינית עד טמטום... ואז חזרה מלכה מוכנית: שמעון היה שמו וזה בני. – כן, אמר האיש, שמעתי". (עמ' 305-306).
[מלכה - שכנה מרחוב המדרגות בואדי סאליב בעיר התחתית. בנה נהרג במלחמת העצמאות.
אברם – בן למשפחה ספרדית ותיקה. גר ברחוב המדרגות בואדי סאליב בעיר התחתית. לחם בבריגדה , בפלמ"ח ובמלחמת העצמאות .]

אברם עצמו, חטף השפלה דומה כשהלך לחפש עבודה ופנה לפקיד שבנו היה טירון שלו. הפקיד התעלם ממנו וגרם לו להרגיש עלוב וש"הוא בטח מלגלג עלי בלבו". הוא מאוכזב גם מחבריו ופיקודיו (במרומז האשכנזים) "שמוליק...מוכן למכור הכל בשביל ישיבה אחת בחלונות הגבוהים. ידע להסתדר, כולם ידעו להסתדר...."מה שהיו יותר כלום – ידעו יותר להסתדר וללחך פנכות מזוהמות של כל מיני אנשים. תיכף כשנוצרה המדינה הבינו שצריך משרות. משרות. משרות"... "ולכל–הרוחות הידידים שלי אם אני מסתובב בלי עבודה".
זו לא היתה ההשפלה היחידה שספג. סיפור אהבה נרקם בין אברם לבין אריאלה מהכרמל. אביה של אריאלה, קבלן אשכנזי אמיד, לא ראה בעין יפה את הקשר ביניהם, נהג בו בגסות רוח והרחיק אותו מביתו.

הספר "רחוב המדרגות" שיצא ב-1955 היה הראשון לעסוק במתחים העדתיים והמעמדיים במדינה החדשה. 4 שנים אחר כך פרצו מאורעות ואדי סאליב.. יש בו גם תיאורים קשים של קרבות במלחמת העצמאות, ומחיר המלחמה. בכתיבה חדה ונוקבת מתארת הנדל גם את ראשית ההסתאבות החברתית-כלכלית, כאשר המוסר מצטמצם לכדאי.

יהודית הנדל מציירת ביד אומן את רחוב המדרגות ואת שלל הדמויות החיות בו, נותנת בהן עומק וגוונים. היא חודרת לנבכי מוחם ונשמתם. לאורך הקריאה מתברר שלא רק הקיטוב והאפליה הם שאינם מאפשרים לדמויות להתרומם, אלא יש משהו נוסף ופאסיבי באישיותם שתוקע אותם במקומם.
"לעזאזל, אמר לעצמו, הרי אני לא מוכרח להירקב שמה כל החיים שלי ברחוב המדרגות...אך הדברים לא נכנסו ללבו ונשארו אמירה בלבד, והוא ידע שאינם אלא דברים של אמתלה והסחת-הדעת. הוא היה שייך לרחוב המדרגות, אפילו ישנא אותו. והרי לא שנא אותו. אפילו חיבב אותו". (33)
"...וזכר ..חלום שנסים סיפר לו פעם. הוא חלם שקם בשתי רגליים, ופתאום נפל, ששכח שיש לו רק רגל אחת.... החלומות חוזרים, היה נסים אומר לו תמיד. (305)

מבחינות רבות הספר נשאר אקטואלי עד ימינו. רחובות מדרגות שכאלה היו קיימים גם בקטמונים ובשכונת התקווה, היו ועודם קיימים בערי הפיתוח בפריפריה ובשכונות של האתיופים.
"קוראים לרחוב רחוב המדרגות. האנשים שחיים פה יש להם חלומות משלהם, הם מטופלים בילדים. הם לוחשים תפילות, והתפילות אובדות בתוך כותלי העוני, או באבק הרוחות החמות. (75)

הספר יצא שוב בהוצאת הספריה החדשה ב-1998. השפה ברובה קריאה כפי שניתן להתרשם מהציטוטים, אף כי חלק מהדיאלוגים כתובים בתחביר ארכאי.
עדיין שווה קריאה.

אני אמשיך מכאן לספרים נוספים של יהודית הנדל שטרם קראתי.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•כרמלה
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

יהודית הנדל

מצאתי את הספר זרוק ברחוב, מהדורה ישנה משנת 1956 ,די מתפרק, קראתי אותו כמעט בנשימה אחת. רומן יפהפה נוגע ללב מעוטר בדמויות מהסוג שלא שוכחים במהרה ולאו דווקא מדובר בגיבורי הסיפור, שנראה שהם אך אמתלא לסיפורים האחרים של שוכני רחוב המדרגות, גלריה מגוונת של דמויות שמתמודדות כל אחד לפי דרכו בחיים ללא מוצא בשכונה המוזנחת. קלאסיקה ישראלית.

לפני 12 שנים•דורי
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

יהודית הנדל

מעניין אם יש יותר דרכים לספר סיפור אהבה מדרכים לאהוב, בכל מקרה דרכה של יהודית הנדל מתובלת בארומה בלתי נשכחת לחלוטין. על רקע שכונת מסוימות בחיפה, ועל רקע הים שמליחותו כמו עולה מבין האותיות, נפרסת כאן שורה של דמויות בלתי נשכחות, עסיסיות, נוטפות ארוס והרבה כוח חיים ומוות: עובדיה עם סיפורי הנמרים שלו- השיכור הכרוני העצוב-שמח, שאוהב את כל הילדים בשכונה ואין לו ילדים משל עצמו, או שמא יש לו וילדיו של אחיו מאשתו (אהובתו) הם יותר ילדיו שלו; יצחק בכר העגום והבטלן; הזוג מוסא הממולח בעסקים שהיו עושים הכול על מנת שאברם יאהב את ביתם ולא את האשכנזיה זהובת השיער; כרמלה-האמא הגדולה, שחיה את מות בנה-שמעון במלחמת השחרור דקה אחר דקה, והיא, המתה המהלכת זו שמחזיקה את כל הרחוב על כתפיה למעשה; סבה של אראלה, איש הזיתים והאדמה ועוד... כל אחד מקבל את הקול היחודי שלו, וכולם יחד יוצרים חגיגה אמתית.

http://blog.nli.org.il/mussach_21_proza

לפני 8 שנים•
★★★★★
•מארק
רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

רחוב המדרגות (מהדורת 1998)

יהודית הנדל

כחיפאי מאוד נהנתי לקרוא ספר על
חיפה של פעם.מפגש בין העליתה של העיר שגרה על הכרמל לבין החברה מהעיר התחתית.בין משפחות אשכנזיות לספרדיות.
מומלץ לכולם בפרט לחיפאים.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“כחיפאי מאוד נהנתי לקרוא ספר על חיפה של פעם.מפגש בין העליתה של העיר שגרה על הכרמל לבין החברה מהעיר”