ביקורת ספרותית על המכתב - לקט הוכחות על אמיתות תורת ישראל והמיסתורין אשר בתוכה מאת יצחק פנגר
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 22 באוגוסט, 2011
ע"י דובה


יש משהו מאוד מעצבן וסוחף בכל המשלים והסיפורים שמובאים מרבנים כדי להמחיש עקרונות, ואני נוטה לזלזל ולהתנתק מהר מאוד מה"קישקושים" האלו.
אבא שלי מאוד אהב את הספר- ולקחתי אותו לקריאה. הספר מתיימר להוכיח את קיומו ועלינותו של האלוהים ביהדות ובלעדיותו.
נתחיל בעריכה: למיטב הבנתי ההשקעה וכל הגראפיקה המוטבעת ברקע, משחקי הפונטים והתמונות נעשו לא ע"י בית דפוס אלא לבקשתו של המחבר או בעזרת תומכיו.
זה באמת בנוי כמו ספר כת או חוברת לימוד ילדותית.
ה"סיפור" אכן סוחף ומסקרן, מצאתי את עצמי אומרת "ואללה, ואם הבחור צודק? אם המשל הזה, בו תורת ישראל משולה לאוצר אכן נכונה- למה לוותר על אוצר כזה?! מה אני - דפוקה?!"
כן, זה בדיוק המילים שעברו לי בראש.
הבעיות: חוסר ידע בעניינים מסוימים כמו מחשבים, הכרות עם דתות אחרות ושזירת סיפורים שונים בספר- כשחלקם תורגמו מפילוסופים נוצרים שניסו להוכיח את קיומו ויכולתיו הנשגבות של האלוהים שלהם בתקופות מאוד מאוד עתיקות. עתיקות מספיק בכדי לכלוא אדם שטוען שכדור הארץ עגול...
הפריע לי גם לקיחת הזוהר, המדרש, הגמרא והפיכתם ל"תורה הקדושה".
אלו לא הוכחות מהתורה ולא כל פישפוש שנכתב מאז חמשת החומשים ועד ימנו ע"י רב מקובל הופך לתורה.
גם הכתוב שנעשה כביכול כהוכחה מדעית התגלה כ... שיקרי או משובש ומסולף.
כך למשל מביאים הוכחה מהזוהר על כדור הארץ העגול ועליונות היהודים שידעו זאת ואמרו ללא חשש בימים חשוכים מפני שהיו בטוחים בדברים אותם אמר אלוהים, כשהאמירות על שטיחות כדור הארץ שמופיעות מוקדם יותר בתורה ובתנ"ך לא מופיעים כלל! (חבקוק ג' יא', יהושע י' יב'-יג', תהילים יט' ד'-ו', תהילים קב' כה', קהלת א' ה',משלי ח' כז'-כט' ועוד ועוד ועוד)
בקיצור הבלעדיות המדהימה היחידה היא כרגיל ידע על כשרות בע"ח בתקופה ההיא וכמובן שיש עוד דברים מדהימים שהתורה מגלה לנו- אבל הם לא מופיעים בספר הזה וחבל מאוד.
מכיוון ובכל הקשור לגילו של העולם, הוכחות על קיום האלוהים וכל מיני נסיונות להצליב מדע ונבואות עורבבו באופן גורף עם הכל חוץ מספר התנ"ך עצמו,
אני מניחה את זה בצד ואתייחס לפרק "היהדות מול דתות אחרות".
חבל, פשוט חבל שאותו סופר לא עשה מחקר מעמיק יותר על דתות אחרות ומיהר להכפיש אותן, מפני שהיהדות אכן מיוחדת וטובה, וקביעת מסקנות שקריות לא תורם ולו במעט לכותב או לשיכנוע. להיפך, אם עומד מולי שקרן אני נוטה להזניח את היהדות מפני ששיקרו לי כדי שאאמין.
לישו היו עדים רבים, ותופעות טבע אדירות- אלו כאילו נעלמו ונכתב עליו בדיוק ההיפך. מה זה נותן?
גם סיפור על הדאלי לאמה בא לא במקום- היכן ה"טבילה" בכתבים ההודים, הטיבטים, האפריקאים. אלו אלילים שמהווים פחות סכנה ליהודי או שלא ניתן להוכיח אותם?!
לסיום- הסופר בהחלט מנסה לשייך את התורה וכל היהודים לעשיית מצוות והוא אמר משפט נכון: "זה פשוט בלתי אפשרי להתחיל כך סתם באמצע ההיסטוריה לקיים 613 מצוות וחוקים מגבילים ובלתי מובנים לנו", המסקנה שלו לעומת זו- היא הדבר אותו לא הצליח להוכיח ואפילו הרחיק אותי מהאמונה- "בלי לקבלם ישירות מאלוקים".
מסקנתי מהספר היא שההקובעים בעלות על אלוהים- שיתרחקו ממני ואשמר מהם יותר מאויבי ישראל.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ