ביקורת ספרותית על מרק עגבניות זוחל אל השמים מאת פאולינה בוקובסקה
ספר לא משהו

---

כהרגלי בקודש, איני כותב לרוב ביקורות על ספרים שלא אהבתי (שלא לומר שנאתי). אבל הספר הזה הוא יוצא מהכלל.

תבינו, אני לא כועס.
אני פשוט מאוכזב.

ואולי אני כבר זקן מדי לחרא הזה, להגיגי פסוודו-זרם-תודעה-על-אסיד עם כמה נגיעות של סימבוליקה תאולוגית בשקל כדי להפחיד את אמא כשהיא מוצאת את הספר בין גליונות האסלר בצ'כית.
כמובן שאי אפשר לוותר בספר שכזה גם על כמה אמירות מוחצות על החברה האנושית, המטאפורה השחוקה עד זוב דם של התרבות המערבית המודרנית כסוג של מכונה קרה ומנוכרת תוך התנשאות של איזה כלומניק שחי במאורת קראק בחדר עם בובה מתנפחת.

יאללה, כנראה שבאמת התבגרתי אבל לא החכמתי. כבר לא מחפש באטרף כל איזכור של פיליפ ק. דיק באינטרנט.
הספר הזה הוא כל כך רע שהרגשתי רגשות אשמה על זה שאני לא קורא במקומו את הרומן המזעזע של ד. ה. לורנס (Sons and Lovers) או איזה, אני יודע מה? עטיפה של קוקילידה.

בקיצור, תודה על החצי שעה שזה העביר לי בבקרים בדרך לעבודה ואולי הרשים אי אילו אנשים מוזרים תוך כדי. אני לא בטוח שסידור תפילה או תהילים קטן עם תמונה של מזוקן עליו הוא יותר רע מזה.

ואולי אני סתם כועס כי זה ספר רע כמו שרק אני הייתי יכול לכתוב, אבל פולניה הקדימה אותי.

» ביקורות נוספות של Solipsism
» ביקורות נוספות על מרק עגבניות זוחל אל השמים