עדיין לא החלטתי אם אהבתי את הספר או לא.
מצד אחד, הוא כתוב היטב, הקריאה נוחה ושוטפת, הסיפור מעניין וכל הזמן מתפתח, בכל רגע שמתחילים לראות את ה- happy ending משהו רע מתרחש והורס לגיבורי הספר את כל התכניות.
בנוסף, מאוד אהבתי את הדרך בה תאר הסופר את ההתנכרות, ההתנכלות וההתעללות של הקהילה הנוצרית ביהודים ובמוסלמים (בעיקר ביהודים) בתקופה ההיא של המאה ה14. הוא מתאר איך ליהודים היה גטו, עליו היו מגנים קציני המלך, כיוון שאם היהודים לא היו משלמים מיסים כבדים למלך לא היו מקבלים שמירה שכזו, ואם לא היו מקבלים את השמירה או אם הם היו יוצאים משם הנוצרים היו יכולים להתעלל בהם ולהרוג אותם, מאחר שבתקופה ההיא האשימו את היהודים בהריגת ישו, בגניבה וחילול של לחם הקודש ובאכילת ליבם של הילדים הנוצרים ושתיית דמם בערב מסויים בשנה. הסופר מתאר את המצב המגוחך הזה של ההפרדה בין הדתות השונות, חוץ מכאשר הם סוחרים ביחד, ובעצם מראה שאין הבדל בין יהודים לנוצרים- כולם בני אדם. בסוף הספר, הסופר כותב כי בסוף המאה ה14 היהודים גורשו משם וכל הקהילה היהודית נמחקה מברצלונה, ולאחר מכן המלך ביקש מהם לחזור לשם, כיוון שמרבית מהכנסותיו היו מהיהודים והמיסים הכבדים שהם היו משלמים. היהודים סרבו לחזור.
מצד שני, יש קצת יותר מדי פרטים על ההיסטוריה של ברצלונה, על המלכים ועל מלחמותיהם, שמעיקים קצת על שטף הקריאה, למרות חשיבותם להבנת התקופה והעלילה. אולי אם היה אפשר לתמצת אותם זה היה מקל במעט. נוסף על כך, נראה כי כל הזמן מנסים להתנכר לגיבור (תחילה לברנאט ואח"כ לארנאו) על לא עוול בכפו, וכן, זה נמשך לאורך כל 646 העמודים של הסיפור, מה שלדעתי מראה על מאמץ יתר מצד הסופר לגרום לקורא להיות במתח. וכן, הספר בהחלט היה מותח, והיה לי קשה להניח אותו מהידיים (כאשר אחת מהסיבות היא שאני לא אוהבת לנטוש ספר באמצע הקריאה), אבל כמה תלאות כבר יכול אדם אחד (או במקרה הזה שניים) לעבור?
ברמה הכללית אפשר לומר שהספר טוב, במיוחד למי שאוהב היסטוריה.














![ג'יין אייר [מהדורת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/12179.jpg)



