בקריאה ראשונה (לפני כחמש שנים) קראתי את הספר בלילה אחד ולא יכולתי לעזוב אותו. בקריאה שניה, עדיין אהבתי מאוד את העלילה, אבל התחושה שלי היא שהסופרת הצליחה להעביר טוב יותר את הסיפור של רחל מאשר את הסיפור של הדס. הכתיבה של מיכל שלו, לדעתי, מתאימה יותר לתקופה של קום המדינה ובשנים שקדמו לה. השפה, הסגנון, הכל היה מושלם בסיפור של רחל. כשקראתי את הסיפור של הדס הייתה תחושה כאילו היא מתאמצת לכתוב בשפה ובסלנגים של ימינו וזה לא בדיוק הצליח לה.
אבל זה לא משהו שאופייני דווקא למיכל שלו. לדעתי, רוב הסופרים הישראלים לא מצליחים לכתוב ספר באופן משכנע, שלא נשמע מזוייף, לכן בד"כ אני מעדיפה ספרים של סופרים זרים, אצלם, כמעט תמיד, הכל נשמע טוב יותר.









![ג'יין אייר [מהדורת 2007]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers1/12179.jpg)



