בתחילה שהתחלתי לקרוא את הספר וראיתי את הפסקאות הארוכות שלא נגמרות חשבתי שלא אסיים את הספר . אבל ברגע שנכנסתי לעלילה המטלטלת של גרוסמן לא הפסקתי (לא אכחיש) בתחילה היה קשה לקרוא את הספר הוא אינו ספר קל אבל הכתיבה של דויד גרוסמן שלעיתים הדברים עצובים אך הוא בגאונות הכתיבה שלו ובהומור גורם לצחוק.
זה לא ספר לכל אחד .זהו ספר למי שאוהב להבין לקרוא דברים חדשים רעיונות שלא כל סופר יכול לשלוט בהם.
החלק הראשון
מומיק דור שני לשואה , הוא החלק הקל ביותר לקריאה בספר מאחר ואין בו רעיונות גדולים שקשה לקרוא ולהבין אותם.
החלק השני
זהו חלק מדהים בסיפור על הים המתאר , זהו חלק מדהים שלא ניתן לפספס שרק סופר גאווני כמו גרוסמן יכול לכתוב יצירה כזו. התיאור על מומיק שגדל על השיחות עם הים ברונו שולץ והחדר הסודי הם חלקים בלתי נפרדים מהספר שעושים אותו ליצירה ענקית.
החלק השלישי
אנשל וסרמן השורד מספר את סיפור ילדי הלב בפעם האחרונה להר נייגל. זהו חלק שגם קל יותר להבין וקל יותר לקריאה.
החלק הרביעי
אינציקלופדיה על חייו של קאזיק - זהו החלק היפה ביותר בספר (גם אהוב עלי ביותר) .
הספר מומלץ בחום למי שאוהב לקרוא ולא מתייגע גם בספר קצת כבד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
