ביקורת ספרותית על סשינקה מאת סיימון מונטיפיורי
בזבוז של זמן

---

הדבר החיובי היחיד שאני יכולה לומר על הספר הזה הוא שניכר בו שהושקעה לצורך כתיבתו עבודת מחקר רצינית ומעמיקה. הוא מיטיב להעביר את התקופה האפלה של איימי השלטון הסטליניסטי.
מעבר לכך הוא פשוט גרוע: סגנון הכתיבה מתחנחן, סכריני, מלא בתיאורים מיותרים לחלוטין. עיצוב הדמויות שבלוני, רדוד ולא אמין.
יש מקרים שבהם סיפור טוב מצליח איכשהו לפצות על כתיבה גרועה – אבל גם כאן יש נפילה: עלילה די רזה, אשר עד אמצע הספר לא מתקדמת לשום מקום ומתפתלת סביב עצמה. העלילה מתחילה לצבור איזושהי תאוצה רק אחרי אמצע הספר (בערך 300 עמודים של העמדת הקורא במבחן הסבלנות שאצלי החלה לפקוע...) והתחושה היא שקיצור הספר היה עושה איתו ואיתנו חסד. אותם דברים מסופרים ונלעסים שוב ושוב בלי שום הצדקה. התיאורים הרגשניים והדביקים להביך, השזורים על כל צעד ושעל לאורך הספר גרמו לי באיזשהו שלב להתחיל לדלג על קטעים שלמים רק כדי להגיע ל"תכלס".
ולפני שאתחיל גם אני לחזור על עצמי, אסכם שמדובר בספר מתיש ונמרח.

» ביקורות נוספות של ציפי
» ביקורות נוספות על סשינקה