• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אבק שרפה

אבק שרפה

מאת הרלן קובן

הביקורת של נחמה עליזה בוגנים

תמונה של נחמה עליזה בוגנים
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
אבק שרפה

אבק שרפה

מאת הרלן קובן

הביקורת של נחמה עליזה בוגנים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של נחמה עליזה בוגנים
הוצאה לאור:ידיעות ספרים
שנת הוצאה:2011
סדרה:מיירון בוליטר #10
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
רונדנית
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

ספר מיוחד במינו, מתאר מקרוב את עולם הזוהר, ואת כל תככים שיעשו בהם שימוש עמ"נ לשמור על מעמדם. הספר מטלטל את הקורא, עד הסוף המפתיע. ספר מומלץ לכל חובבי הרלן קובן.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
תמונה של כרובי
כרובי
2קוראים|גיל ממוצע51|100%נשים

על המבקרת

תמונה של נחמה עליזה בוגנים

נחמה עליזה בוגנים

ותיקה
חברה מזה 15 שנים
77 ביקורות•1 נבחרות•172 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של נחמה עליזה בוגנים
נחמה עליזה בוגנים
ותיקה
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות77
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה172
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת34מתח ריגול והרפתקאות13ספרות מקורית7

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של נחמה עליזה בוגנים

הפרדס של עקיבא

הפרדס של עקיבא

יוכי ברנדס

מה עשית לי? אהה? סליחה על הפנייה האישית.
איך היא הצליחה, יוכי ברנדס, לחשוף ככה בפניי את עולמם של גדולי העולם היהודי, אני לא יודעת כמה מאלו שקוראים את הביקורת הנ"ל יודעים, אבל רוב ההלכות שנקבעו לדורות נפסקו אי שם (שהוא לא כ"כ אי ולא כ"כ שם, זה יותר קרוב ממה שנדמה לנו) בתקופה הזאת.
בתור ילדה קטנה תמיד שמעתי את הסיפור על עקיבא ורחל בגדול, אני חושבת שאף אחד לא הצליח להעביר את התחושה הזאת של העגינות של רחל ועקיבא, כל אחד ואחד מהם ושניהם ביחד, בצורה כזאת חיה ובועטת (בעיקר בועטת).
אין מה להגיד, יוכי ברנדס עשתה עבודת תחקיר מקיפה על התקופה והנושא. הספר הוא בעצם ספר היסטוריה רק מעניין הרבה יותר מאלה שכולנו למדנו לבגרות.
לכל אלה שחוששים מכניסה לפרדס, המון הצלחה, זה שווה את זה.
אין לי מושג מי כתב את הביקורת מאח

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
אשת חיל

אשת חיל

ליהיא לפיד

אין לי מושג איך זה קרה, אבל הפרתי את ההבטחה שלי שוב, ההבטחה שלא לקרוא ספרים שנכתבו בישראל. למה? רק בגלל שאנחנו יותר גסים מכולם, לא תמצאו בכ"כ הרבה ספרות מתורגמת ביטויים של מין ומיניות כמו שמוצאים אצלנו. כאילו רק בזה אנחנו מתעסקים כל הזמן, זה לא בסדר, אנחנו מוציאים לעצמנו שם רע בעולם הספרותי. בקיצור הפרתי את ההבטחה.
אבל הספר טוב, אין מה להגיד ליהיא לפיד נוגעת בכ"כ הרבה נושאים שאף אחד אחר לא כותב עליהם, הפחד לקבל את עצמך, את הסובבים אותך, ובעיקר לקבל את העובדה שגם אם חונכת בדרך מסויימת, זה לא כ"כ נורא לשנות את המסורת ולשבור את הכלים. אם הדבר היחיד שמחזיק אותך כבר לא מחזק אותך אלא מדכא אותך ועוצר אותך מלצמוח, אז כן זה לגיטימי. ליהיא לפיד, עשית עבודה נהדרת, אני מאמינה שהמון נשים בישראל הזדהו עם כל מילה שכתבת.
אני רוצה להאמין, ועוד יותר מכך, אני רוצה להאמין שאני אכן מאמינה ולא חולמת בהקיץ, שבציבור החרדי המצב קצת שונה, אין שם את הרדיפה האובססיבית אחרי קריירה לנשים, זה לא אומר שנשים לא יוצאות לעבוד, אבל זה מה שהן עושות, יוצאות לעבוד, ולא יוצאות לפתח קריירה. ואולי זה טוב, עוד לא ניסיתי, אבל אני מאמינה שבדרך הזאת האישה נתונה לפחות לחצים ופחות דרמות בחייה.
אני לא אחת ששוללת דרמות או לחצים, יש אנשים שפורחים תחת לחץ, אבל כמעט תמיד מי שיצא נפסד מהעניין יהיו הבעל וילדים.
תקנו אותי אם אני טועה, קראו את הספר עם ראש פתוח, במיוחד אלו שנטועים עמוק בתוך המסורת המשפחתית.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
צדק אלוהי

צדק אלוהי

דיוויד באלדאצ'י

אין לי איך להסביר את העובדה שהספר יושב על המדף שלי כבר כמעט שנה ורק עכשיו בחרתי לקרוא אותו. אבל מה שבטוח שהפסדתי שלא קראתי אותו עד עכשיו.
נראה לי שקצת שכחתי את העלילות של מועדון הגמל, מה גם שבסדר שהוא לא בסדר קראתי את ספרו הבא של באלדאצ'י "המשפחה הראשונה" לפני הספר הנ"ל. מה שאומר בעצם שהספר החזיר אותי לאליבר סטון ולחבריו המקסימים.
ספר מעולה עם מקצב ענינים מאוד מרתק וקצבי, לא נחים לרגע אין מה להגיד שומרים עליהם צעירים תוך כדי תנועה.
הספר מחדד את מהות הצדק האלוהי, כשמו כן הוא, מה שמוכיח לנו שלא תמיד ניתן לסמוך על הממשל שיפעל בדרך הנכונה ויבחן על עניין בעניים פקוחות, וחבל.
לקחתי על עצמי את הספר ולא הנחתי אותו מהיד עד שסיימתי.
תהנו.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
חוקי הבית

חוקי הבית

ג'ודי פיקו

מה אפשר להגיד על פיקו שעוד לא נאמר?
היא בין הסופרים היחידים שמסגלים להביא נושא כל כך מיוחד את חזית הבמה ולתת לו להציג את עצמו בצורה הכי טובה. זה לא משנה אם מדובר על המתת חסד, על ילד מיוחד שחי בחברה רגילה או על ילד רגיל שחי בחברה מתנכרת.
אהבתי זו מילה מגמדת לעומת האהבה שאני חשה כלפי הספר המקסים הזה שניסה, ולדעתי גם הצליח, להוכיח לנו מה קורה בראשם של ילדים מיוחדים. אומנם הגיבור הוא ילד בעל אספרגר והוא מתפקד כמעט מושלם, אך הדבר יכול להיות משותף לכל הילדים שמאובחנים כמפגרים.
נראה לי שמה שפיקו התכוונה שנבין מהספר האחרון הוא, סובלנות, קבלו את השונה גם אם הוא שונה, נסו להתאים את עצמכם אליו כי הוא לא יכול לערוך את השינויים האלו עמ"נ להתאים את עצמו אליכם, ולכם זה יותר קל.
אין מה להגיד, ספר מוצלח במיוחד, היה שווה לחכות לו, ויותר מזה היה שווה לקנות אותו ברגע הראשון שראיתי אותו בחנות. תהנו

לפני 14 שנים•נחמה עליזה בוגנים
מחסה

מחסה

הרלן קובן

עוד ספר מבית היוצר של הרלן קובן, ספר מתח לנוער.
מה שלעניות דעתי קצת הרס בספר היה התחושה שהרלן עורך לנו בוחן על ספריו הקודמים, מי שלא אוחז ראש ושוחה כמו דג במים בין העלילות שבספריו הקודמים (כמוני למשל, שאומנם לא מפספסת אף ספר של קובן, ומחציתם פרטיים שלי, אבל זכרון אין לי, אין לי מושג מה קורה בספר מסויים) אי לכך קצת נהרסה לי החוויה שכרוכה בקריאת ספרו החדש של קובן. אבל לא נורא. הרבה דברים פיצו על כך, העלילה הקצבית, הלא מתפשרת, זאת שלא נותנת לשום דבר לעמוד בדרכה. אהבתי את הספר בכל מאודי אבל התיאורים של המקומות שתיאר קובן את המקומות בספר, קצת פספסו את העיקר, קורה.
תהנו

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
המשפחה הראשונה

המשפחה הראשונה

דיוויד באלדאצ'י

ספר מתח חזק מאוד, הוא הצליח להחזיק אותי ערה שעות רבות ועייפות.
באלדאצ'י מספר סיפור על נושאים שמאוד קשים בעיכול, כמו לדוגמא: אונס שמוביל להיריון לא רצוי שמוביל להפלה מסוכנת שהובילה בסופו של דבר לקומה ממושכת. אני לא אומרת שזה המצב האידיאלי אלא שהשיטה שגויה, אם אי אפשר לסמוך אפילו על מנהיג העולם החופשי, לפי הגדרתו של באלדאצ'י, אז על מי אפשר לסמוך. וכבר נודעו שערוריות גדולות ולקויות מאוד אצל נשיאים ומנהיגים מכל גווני הקשת. מצחיק איך אפשר להגיע מביקורת על ספר לדיון פוליטי-מוסרי. אלה החיים, לפעמים הדרך להביא דברים לתודעת הציבור הוא דרך סיפור.
הספר כתוב בצורה מאוד רהוטה וקולחת וכמעט בלתי אפשרי להוריד אותו מהיד.
מקווה שתהנו כמוני, לפחות.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
נשואה לאמריקה

נשואה לאמריקה

קרטיס סיטנפלד

אין לי מושג איך זה קרה. רגע של טפשות או רגע של נבואה? אני עדיין תוהה. וכל זה סביב השאלה מה הביא אותי, מאוכזבת קשות משני ספריה הקודמים של סיטנפלד, לקנות את הספר הזה? מה? כנראה שמישהו רצה שממש אהנה מהספר האחרון. וזה באמת מה שקרה.
הספר מדהים בתובנות עמוקות על החיים, שאלות שתמיד שאלתי את עצמי קיבלו תשובה נישאת לבחור שחותמאוד ברורה. מה קורה, לדוגמא בשידוך בין מעמדות, לאו דווקא מעמדות כלכליות שונות אלא גם הבדל מעמדי שונה בדרך חשיבה ובכל מה שקשור לאינטלקטואל ולהשכלה.
הספר מתאר את גיבורת הסיפור כאחת שמאוד קרוב לליבה הנושאים הנ"ל והיא נישאת לבחור שכולם מלבדה (כולל משפחתו, או שמא בעיקר משפחתו), רואים בו נמוך ממנה בהשכלה.
הגברת נעשית לגברת הראשונה של אמריקה ולאחר מכן משנה כמעט את פני ההיסטוריה.
אני תוהה שמא הסיפור מבוסס על סיפור חייה של לורה בוש, שהייתה גם היא מורה וספרנית לפני שנעשתה לגברת הראשונה.
אין לי מושג אם הנשיא לשעבר גורג' בוש אכן דומה במשהו לצ'רלי בלקוול אבל אני כמו רבים בטוחים שהייתה כוונה בדבריה של סינפלד, עמ"נ ליצור ספר שהוא חצי ביוגרפי וחצי עלילתי.
אני נהניתי כמו שלא נהניתי מספריה הקודמים של סיטנפלד. מומלץ לכל חובבי התיאוריות ולחובבי החלקים ההיסטוריים שמשתלבים בסיפורים עלילתיים.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
אין לי מושג איך היא עושה את זה

אין לי מושג איך היא עושה את זה

אליסון פירסון

אין לי כל כך מילים לתאר איך היא עושה את זה
אבל זה מופלא, היא כמעט להטוטנית בקרקס, אין מה להגיד, רק מלקרוא על סדר היום הלחוץ של קטי נכנסים לחרדה ולמתח.
איך היא יכוה לתמרן עם עבודה שדורשת כ"כ הרבה מזמנה.
אין לי מושג אם הכל קורה בשם הפמניסטיות או לא, אבל אין לי ספק שגם אם כן, זה הלך רחוק מידי, הילדים לא אמורים לגדול ע"י מטפלת, תהיה אוהבת ככל שתהיה, לילדים דרושה אמא, אמנם לא במשרה מלאה, גם היא נדרשת למצות את עצמה, אך עדיין הילדים זקוקים לאמא.
אין מה להגיד נדמה שהילדים גדלים מצויין למרות הכל.
סגנון הכתיבה של פירסון משעשע, לא יכולתי להתאפק וצחקתי כמעט בכל הספר, היא כותבת בהומור מיוחד במינו.
הספר מומלץ לכל אלו שרוצים להסתכל בעין בוחנת על יחסיהם עם העבודה ועם הילדים, היא מעניקה תובנות מיוחדות.
אהבתי במיוחד את ההבחנה המדהימה שלה על הורים לילדים שמקבלים את כל האהדה והפידבק שרק ניתן להעלות על הדעת לעומת אמהות לילדים שמיד מוחשבות כנשים מזניחות וכאמהות מפקירות ולא אחראיות.
מומלץ בחום לכל ההורים, עובדים או לא.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים
לנצח בגדול

לנצח בגדול

ליאת רוטנר

קצת מוזר לי שיש לי ספר לבני נוער במדף שלי, הוא הגיע אלי במסגרת ניקיונות הפסח, אין לי מושג איך אפשר לזרוק ספר, כל ספר. בקיצור אימצתי אותו ואפילו קראתי אותו.
הספר הזה עשה לי רק טוב, הוא החדיר בי תחושה שהכל בסוף יסתדר, גם אם עכשיו הכל נראה גרוע, יהיה בסדר. מה כבר יכול להיות, ספר לנוער, חייב להיות טוב, לא?
רוטנר כותבת על נושאים שחשוב שיכתבו, כמו לדוגמא יחסי חברות בן דתי לחילוניה, הטרדה מינית, כשלון או הצלחה של בן הזוג והתמודדות עם זה.
שמעתי פעם מסופר ילדים מאוד נערץ שיש כמה סוגים של סיפורי ילדים (הכלל תקף גם לגבי ספרים למבוגרים, אך הוא ציין זאת על ספרי ילדים) סוג מסויים אחד שהוא ציין בא לידי ביטוי בספר הזה, זהו סיפור שמעורר לתגובה. קחו לדוגמא ילדה שעברה מקרה דומה למה שנועה עברה בסיפור, והיא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, בא הסיפור הזה ואומר לה: את בסדר גמור, מבינים אותך, מוכנים לשמוע אותך, אפשר לפתור את הבעיה, את לא צריכה להפגע יותר. ככה יש סיכוי שהיא תספר את המקרה ולא תשמור אותו בבטן כמו שאולי היא חשבה לעשות מתחילה. הסיפור עורר אותה לתגובה.
ספר טוב מאוד. תהנו, ולא לשמור בבטן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נחמה עליזה בוגנים

ביקורות נוספות על "אבק שרפה"

אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

הרבה קשקשת ולא הרבה ת'כלס. סתם משהו בין לבין.
לא, זה לא התיאור של הרלן קובן אלא של הביקורת הזו, מז'אנר "לא קראתי אבל בא לי לסחוט כמה לייקים..." (סתם. אין צורך להשחית לייקים לשווא.)



האמת שחיפשתי בבית ספר אחר שכבר קראתי ורציתי לקרוא שוב, אבל אז נתקלתי בו, ואני לא זוכרת שקראתי אותו, למרות שאת הספרים של הרלן קובן ממילא שוכחים שניה אחרי שמסיימים, כי כולם הופכים למין עיסה דביקה כזו של רקדניות אירוטיות בדימוס שעברו לגור בניו ג'רזי.

הספר הוא משנת 2011, חוגג בר מצווה בסך הכל, אבל היה קטע שבו הוא נראה כל כך אנכרוניסטי שזה ממש הצחיק אותי. אחת הדמויות מביעה השתאות, תמיהה ופליאה על כך שטניסאית מפורסמת פרסמה בפייסבוק שלה צילום אולטרסאונד של העובר שלה כדי לקדם שיעורי טניס. אר יו קידינג מי? היום, אם המשפעינית (כן, בלשון נקבה) לא משתפת את העוקבות שלה (כן, בלשון נקבה) בכל פיפס מחייה, החל מהביקור במרפאת הפוריות דרך מקלון הבדיקה החיובי, צילום האולטרסאונד, אירוע ההכרזה על מין היילוד, החדר בלי החלון ועד לחופה של הרך הנולד, זה כאילו היא לא חיה.

נורא קל לזלזל בהרלן קובן והאמת שגם אני זלזלתי בו קשות, אבל את העבודה הוא יודע לעשות. כותב ספרי מתח קלילים, לא מעיקים, בטח לא פסיכולוגיים, ששומרים על רמת מתח סבירה שהולכת ומתגברת לקראת הסוף. לקוראת לא מתוחכמת כמוני זה מספיק. אבל לא הפעם. נשברתי אחרי 70 עמודים. לא. פשוט לא.

מעניין שגם לא הצלחתי לסיים לצפות באף סדרת טלוויזיה שהופקה על פי הספרים של הרלן קובן. החזקתי מעמד פרק, מקסימום שניים. מה שעבד בספרים לא עבד בסדרה, כי היא לקחה את עצמה ברצינות רבה מדי וניסתה לתת עומק איפה שהוא לא באמת קיים, סתם לסבך עלילה בסך הכל פשוטה. מעניין גם שהעסקה שהוא חתם עם נטפליקס להפקת סדרות על פי הספרים שלו היא רק עם מדינות באירופה, לא ארה"ב, המקום המתבקש, שלא לומר נחשב. כי הפקות במדינות איזוטריות באירופה נחשבות זולות ונחותות. ובכלל, איפה יש ניו ג'רזי באירופה?

אבל מצאתי את הספר שחיפשתי וזה מה שחשוב.

לפני שנה•
★★★★★
•שונרא החתול
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

לא חשבתי שאכתוב ביקורת על הספר הזה. מה כבר אפשר להגיד על ספריו של קובן שעוד לא נאמר? למשל "קראת אחד, קראת את כולם" או "הספר האולטימטיבי. אחרי יומים אתה יכול לקרוא אותו שנית כאילו לא קראת". הכל נכון. לא חשבתי שאכתוב עליו, אבל בזמן הקריאה התחלתי לחשוב על הסופר.

ברוב המקרים הסופר אינו מעסיק אותי כלל. אחת הסיבות שאינני קוראת מוספי ספרות בעיתונים היא שהם מספקים פרטי רכילות על הסופרים במסווה של "חדשות הספרות" וזה בדרך כלל משעמם אותי. אני רוצה לשכוח שיש סופר מאחורי הספר שאני קוראת. במקרה הזה, בגלל שלא כל תשומת לבי ניתנה לספר, התחלתי לחשוב עליו ולהעריך אותו לפי בן דמותו - הגיבור הראשי. מיירון בוליטר הוא 194 ס"מ (אני מנחשת שקובן הוא 173...) ילד יהודי טוב, המאמין באבא ואמא ובאמריקה - פחות או יותר לפי הסדר הזה. הוא מחזר חביב ועדין (לכן הן בועטות בו בתחת), חבר טוב המוכן אפילו למות בעד חברו (או לחיות עם רגשי אשם אינסופיים). הוא מעריץ ספורט (הדת הלא רשמית של אמריקה) סולד מסמים ואלכוהול אבל בכלל לא פראייר: יש לו אינסטינקטים מהירים של ספורטאי לשעבר, והוא יכול להחזיר מכות - ובכל מקרה להזעיק את חברו הקטלני לעזרה.

הספר מלמד המון על מקורות השראתו של קובן, מי הוא היה שואף להיות, למה הוא כותב ספרי מתח (חוץ מפרנסה טובה, כמובן) ואיזה אייקונים הוא מעריך. האם זה מספיק? בדרך כלל לא. למרות שאפשר לאהוד את הדמות והערכים, זה לא מספיק בשביל ספר מתח טוב: הבעיות מופרכות, התגובות מוקצנות, הפתרונות לא הגיוניים, והאמינות חסרה לגמרי. לצד הזכות - כתוב קליל, מתאמץ בכנות לתת לקורא תמורה לכספו והוא בחור טוב. אפשר לקרוא אותו אפשר גם לותר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•yaelhar
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

תסתכלו על הכריכה, אם לא הייתם מכורים למיירון ולקובן, הייתם קונים את הספר? עייף, אה? התעשייה ששמה הרלן קובן צריכה לשמן את גלגליה. הבדיחות שחוקות, הוויצים לא משעשעים, החידודים קהים, השנינויות עמומות, התיאורים ממוחזרים וסינדי הגדולה שוב שינתה את משקלה ואת גובהה.
אז מה עושים כדי לרענן את הסלט הקמל הזה?
יולדים למיירון אח.
קראתי את כל ספרי מיירון בוליטר, שתורגמו לעברית. אולי זכרוני בוגד בי, אבל האם דובר פעם על אח של מיירון, או שהייתם בטוחים כמוני שמיירון בן יחיד?
זה לגמרי דומה לשחקן טלנובלה שפרש ומביאים במקומו שחקן אחר. כדי להצדיק את שינוי המראה ממציאים איזו תאונת דרכים וניתוח פלסטי בפנים. קובן מבצע ניתוח פלסטי הזוי בהיסטוריה של מיירון.
הספר הזה הוא הכי פחות מפתיע, הכי פחות מורכב, הכי פחות מותח, הכי פחות מרתק, הכי פחות חכם והכי צפוי.
ורע.
הקרבן לא מעניין, הפושע לא מקסים, התעלומה שטחית ופתרונה לא ממש מאתגר. הקיצר, אילו הייתי מיירון והייתי הסוכן של קובן (מיירון הוא גם סוכנם של אמנים) הייתי שולחת אותו לאיזה אי בודד עם ערימת ספרי מתח משובחים, לתקופה של חצי שנה לפחות, שתעצור את השטף העכור של ספריו הגרועים.

לפני 15 שנים•אפרתי
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

תענוג צרוף. אחרי "שירה" של עגנון הרגשתי צורך לאוורר את המוח במשהו קל יותר, ומותחן של הרלן קובן הוא מתכון בדוק להשכיח לשעות ספורות את המציאות הדביקה והמורכבת-עד-כדי-כאב-ראש. מי שאינו מוכן להסתפק בפחות מסופרים דוגמת פרוסט, קפקא ודוסטוייבסקי וקורא רק ספרים המספקים תובנות עמוקות ואבחנות אקזיסטנציאליסטיות שהמבקרים גומרים עליהם את ההלל - קובן לא בשבילו.

אבל אלו היודעים להנות (גם) ממותחנים קלילים, עתירי בריונים-על-סטרואידים וכוכבות טניס יפהפיות, דיאלוגים שנונים (על פי רוב), המתובלים בהומור פשוט וטוב ובעלי עלילה רבת תפניות ומתח - אלו יוכלו להפיק שעות ספורות של הנאה מספר זה.

קובן רב-אומן בתחומו. אני ממליץ לא לקרוא ספר זה (או ספרים אחרים של קובן) בשעת ערב אם אתם צריכים לקום מוקדם למחרת - קשה להניח את הספרים שלו מהיד.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•עולם
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

לא מהספרים הטובים שלו ושזה בלשון המעטה.. זה הספר הראשון בסידרת מיירון בוליטר שאני קוראת כך שאין לי למה להשוות אך בהשוואה לספרים כמו "הנעלמים", "משחק הציד" וכו' (ראו ביקורות קודמות שלי) הספר ממש לא טוב - דמותו של מיירון מופרכת - ה"גבר גבר", הפנטזיה של כל אישה, נאה, גבוה וחסון, מקסים, רגיש, בעל חוש הומור, מושא הערצתה של אישה יפיפיה לה הוא מאורס, מגובה ע"י מליונר שעומד לרשותו עם כל מני גג'טים לעת מצוא, ע"י יפיפיה מהממת וע"י אישה ענקית במיוחד (הספר מלא תיאורים ציוריים עד כמה היא גדולה כגון השוואה למכונית פיאט), בקיצור העלילה מתגמדת לנוכח קלישאות ופנטזיות של הסופר.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ליאת
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

הרבה טענות מועלות בבקורות שמופיעות באתר על חוסר הדיוק בספרי מיירון בוליטר של הרלן קובן.סידני הגדולה מתרחבת ומוסיפה ס"מ לגובהה מדיי ספר,פתאום נולד אח למיירון שלא שמענו עליו עד כה ועוד ועוד... .

בדקתי בויקיפדייה ומצאתי שבסדרת מיירון בוליטר יש עד כה 10 ספרים אבל החמישי והשישי לא תורגמו עדיין.
לא שזה ישלים את כל החורים ( בעיקר לגביי הדיאטה של סידני) אבל הוצאת ידיעות אחרונות (שיפה שמתרגמת את הספרים החדשים ביותר של הסופר ,כדוגמת אבק שריפה) שעושה קופה לא רעה מספריי הרלון קובן יכולה להרשות לעצמה לתרגם את כל הסדרה ולא לחכות שנה בין ספר לספר.

ההפוגה הגדולה הזאת גורמת לקוראים (לי בכל אופן) לשכוח חלק מהסביבה שעוטפת את מיירון.למשל,אני זוכר את ג'סיקה שמדיי פעם זורקת את מיירון והוא זוחל אחריה מגיר דמעות ,אבל מתי היא זרקה אותו סופית והתחתנה .

בכל אופן הספר פחות מעצבן מהרגיל ,משפטי החוכמה של מיירון לא מופיעים בתדירות גבוהה מדיי,הסופר גם לא טורח " להסביר " שמיירון וווין מתבדחים כשהם באמת מתבדחים (' וואלה ').

" ציון 10 מושלם " שמעניק לו ה - "Publishers Weekly " הוא מופרך , אבל לחובבי הרלן יש עוד ספר בסדרה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

את הרלן קובן ניסיתי מזמן עם ספריו הראשונים "אל תגלה" ו"ההזדמנות האחרונה"ולא ממש נהנתי בלשון המעטה. שבוע שעבר בספריה החלטתי לתת עוד צ'אנס אולי זו אני , אולי זו היתה התקופה הרי... זה הרלן קובן סופר ספרי מתח מהולל ומתח זה הז'אנר האהוב עלי אבל...סורי הרלן זו לא אני זה אתה ו..בגדול לא אוהבת את הסגנון כתיבה שלך המיופיף נמרח לצדדים ולא חד למטרה, לא אוהבת את הדמויות שלך המצועוצעות, ובמיוחד לא את סוג המתח שאתה כותב, באמת שניסיתי אבל מצטערת פרשתי אחרי כ-70 עמודים , לא עמדתי בזה. עוברת לספר הבא.......

לפני 13 שנים•
★★★★★
•רונדנית
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

הספר כפי שכבר ציינתי מהווה סגנון מוכר של הסופר, אך כתמיד הספר סוחף מותח מרתק וזורם. סיפור העלילה הוא מדבר שוב בפרשה חדשה וסבוכה שגיבורנו כתמיד פותר ולא המשטרה כמצופה. לכל אוהבי המתח ממליצה, קליל וזורם.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•זלי
אבק שרפה

אבק שרפה

הרלן קובן

וואו. באמת וואו.
ספר מדהים, באמת! אני מרשה לעצמי להגיד, כמו כל הספרים בסדרה, אבל הספר הזה פשוט יוצא דופן,כי הוא מעולה באופן יוצא דופן.
הוא קצת יותר מסעיר, קצת יותר מפתיע, קצת יותר מותח.

ספר ממש משובח! אני ממליצה בחום לקרוא אותו!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ברצ'וקית
דירוג
דירוג
2.0
לפני 13 שנים

“את הרלן קובן ניסיתי מזמן עם ספריו הראשונים "אל תגלה" ו"ההזדמנות האחרונה"ולא ממש נהנתי בלשון המעטה. ש”

13/25
ביקורות על אבק שרפה
הבאה
יעלי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 15 שנים

“הספרים שלו לא מאכזבים אף פעם, ספר טוב”