ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 4 בפברואר, 2012
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
לא חשבתי שאכתוב ביקורת על הספר הזה. מה כבר אפשר להגיד על ספריו של קובן שעוד לא נאמר? למשל "קראת אחד, קראת את כולם" או "הספר האולטימטיבי. אחרי יומים אתה יכול לקרוא אותו שנית כאילו לא קראת". הכל נכון. לא חשבתי שאכתוב עליו, אבל בזמן הקריאה התחלתי לחשוב על הסופר.
ברוב המקרים הסופר אינו מעסיק אותי כלל. אחת הסיבות שאינני קוראת מוספי ספרות בעיתונים היא שהם מספקים פרטי רכילות על הסופרים במסווה של "חדשות הספרות" וזה בדרך כלל משעמם אותי. אני רוצה לשכוח שיש סופר מאחורי הספר שאני קוראת. במקרה הזה, בגלל שלא כל תשומת לבי ניתנה לספר, התחלתי לחשוב עליו ולהעריך אותו לפי בן דמותו - הגיבור הראשי. מיירון בוליטר הוא 194 ס"מ (אני מנחשת שקובן הוא 173...) ילד יהודי טוב, המאמין באבא ואמא ובאמריקה - פחות או יותר לפי הסדר הזה. הוא מחזר חביב ועדין (לכן הן בועטות בו בתחת), חבר טוב המוכן אפילו למות בעד חברו (או לחיות עם רגשי אשם אינסופיים). הוא מעריץ ספורט (הדת הלא רשמית של אמריקה) סולד מסמים ואלכוהול אבל בכלל לא פראייר: יש לו אינסטינקטים מהירים של ספורטאי לשעבר, והוא יכול להחזיר מכות - ובכל מקרה להזעיק את חברו הקטלני לעזרה.
הספר מלמד המון על מקורות השראתו של קובן, מי הוא היה שואף להיות, למה הוא כותב ספרי מתח (חוץ מפרנסה טובה, כמובן) ואיזה אייקונים הוא מעריך. האם זה מספיק? בדרך כלל לא. למרות שאפשר לאהוד את הדמות והערכים, זה לא מספיק בשביל ספר מתח טוב: הבעיות מופרכות, התגובות מוקצנות, הפתרונות לא הגיוניים, והאמינות חסרה לגמרי. לצד הזכות - כתוב קליל, מתאמץ בכנות לתת לקורא תמורה לכספו והוא בחור טוב. אפשר לקרוא אותו אפשר גם לותר.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
נכון, יערה טל:
אולי זווית הראייה השונה נובעת מזה שאני לא טסה הרבה...
|
|
|
יערה טל
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
עדיין שמור לו מקום חם בליבי על ההפתעה והעונג שבקריאת הנעלמים. נכון שהוא ממחזר את אותו ספר בוריאציות שונות אבל זה עדיין ספרי הטיסה האהובים עלי.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו!
זו המחמאה האולטימטיבית בעיני.
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 13 שנים ו-6 חודשים)
יומיים פיספסתי ביקורות וכבר אני מגלה
שהחמצתי איזה שלוש שלך, אחת יותר טובה מהשניה.
אני אוהבת לקרוא על סופרים, זה מעשיר את הקריאה. בכל מקרה ביקורת נהדרת. יש לך תמיד זווית ראיה מקורית ומפתיעה גם על ספרים שנכתב עליהם הכל. |
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה עולם נפלא-נורא:
אם יצרתי רושם שיש לי איזה שהוא מושג על קורות חייו של קובן (או אפילו איך הוא נראה) אני ממהרת לתקן: אין לי שמץ, זה רק הדמיון שלי...
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
חמדת:
תודה על המחמאה. אני ממש שונאת "לקרוא על" ספרים. מבחינתי הקריאה היא חוויה ולא למידה מודעת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, הקיסרית הילדותית!
וכדרכך את מרוממת את מצב רוחי.
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
אותי לא כל כך מעניין סיפור חייו
של מחבר כמו ראייתו את החיים ותובנותיו.
|
|
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ישנם מקרים בהם סיפור חייו של הסופר נותן זוית מעניינת נוספת על ספריו
כך, למשל, סיפור חייו של הנס פאלאדה, מחברו של "לבד בבברלין". גם אני לא מחזיק במיוחד ממוספי ספרות, אבל מסיבות אחרות. לעתים קרובות אני מוצא כי מבקרי ספרות "מקצועיים" מחפשים בספרים דברים שונים ממני ולכן אני נוטה לסמוך יותר על המלצות של חברים (וגם, כמובן, של חברי "סימניה").
|
|
|
חמדת
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
ליעל עפ"יהאינטלגנציה
שאת מפגינה -אפשר לסמוך עלייך שתדעי להוציא את העיקר מהטפל בקריאת מוספי ספרות .לפעמיים כשקוראים אותם נתקלים בפנינות חמדה .כך לדגומא התוודעתי לספר "נידונה לחיים "כאשר קראתי כתבה על הסופר והספר בעיתון ה"ארץ".
|
|
|
הקיסרית הילדותית
(לפני 13 שנים ו-7 חודשים)
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
