הביקורת נכתבה ביום שלישי, 12 ביולי, 2011
ע"י MIKHEL
ע"י MIKHEL
ספר מעולה. לדידי הספר העלה שאלות רבות לגבי חופש המחשבה. אצל המין האנושי(לא רק לגבי משטרים טוטאליטרים) האם באמת קיים חופש ביטוי וחופש מחשבה בחברה האנושית? האם קיים אדם בעל חופש מחשבה עצמאית באמת? הרי צורת הלבוש מוכתבת לנו. והיא משתנה מחברה לחברה. ומשנה לשנה על ידי מספר אנשים מצומצם. כנל לגבי אידאל היופי, לפני שני עשורים חזה שטוח היה אידאלי ונשים רבות ביצעו ניתוחים להקטנת חזה, כיום תעשיית הסליקון עולה כפורחת, בילדותי אדם שהיה מכוסה קעקועים הייה שייך לחברה העבריינית ובדכ הקעוקעים נעשו בכלא. בימינו הקעקוע נחשב ליפה ומקובל. זהו הרובד החיצוני. ברובד העמוק יותר קיימת שטיפת מוח כמו שכתב אורוול באמצעות השפה.בימינו זה קרוי תקינות פוליטית, אמנם יש לתקינות הפוליטית היבטים חיובים אך היא מגבילה את חופש המחשבה, זונה הופכת לנערת מלוה, משרד המשפטים האמריקאי אוסר על גופי הממשלה להשתמש בבטוי אסלאם קיצוני.כאשר חרדי מבצע פשע כלשהוא בעיתונים מודגש שהוא חרדי. אך לדוגמא YENT משתמש בביטוי צעירים כאשר מדובר בערבים,(פעם זה היה בני מיעוטים)וישנם דוגמאות אינספור להגבלת החשיבה והמחשבה באמצעות השפה.לפתע פתאום פושעים נאלחים נהפכים לסלבס ראה גון גוטי, או אלפרון,או שרה אנגל,הם מפורסמים ורואים אותם בטלויזיה אז לפתע הם נהפכים לאנשים מקובלים בחלקים של החברה.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
חמדת
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
מדינתי ישראל עם החוקים העכשויים
של ממשלת נתניהו היא בדרך ל1984 .או יותר גרוע לגרמניה של שנת 33.
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
וואלה, צודק.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת