ב-21 בנובמבר 2006 התראיינה ד"ר ופא סולטאן ברשת אלג´זירה. הייתה זו הפעם הראשונה בשידור שאישה מוסלמית דרשה מהמראיין המוסלמי את זכות הדיבור כשזו נשללה ממנה. והיא דיברה. היא אמרה לו "שתוק!"

תגובתה זו הפשוטה והקיצונית כלפי גבר מוסלמי העלתה אותה בן רגע לכותרות: לעמוד הראשי של הניו יורק טיימס, וליותר מ-1,000,000 צפיות בריאיון ביוטיוב. מאז היא מוצפת באינספור פניות מאזרחים השבויים בידי האסלאם המעודדים אותה להמשיך במאבקה.

באותה שנה הופיעה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם בטיים מגזין, שהכריז כי "כוחה, כישרונה ומוסריותה הם מודל לחיקוי ומחוללים שינוי בעולם."

בספרה הנוכחי מספרת ופא סולטאן לראשונה את סיפורה ומשתפת בדעותיה המתריסות.
את תפיסת עולמה עיצבה לאחר שגדלה בסוריה בתרבות שנשלטה בידי אלוהים ששונא נשים ואת מה שהן מייצגות. שורשי קיומה של ופא סולטאן נטועים בלב לבה של התרבות שונאת הנשים הזו, ומכאן צומחות טענותיה המבוססות היטב נגד המולות ונגד חסידיהם הנחושים להשמיד את העולם המערבי.

לפי תפיסתה עולמנו עד לא להתנגשות דתות או תרבויות, אלא למאבק כוחות בין הקדמה ובין הנחשלות, מאבק שיפסיד בו האסלאם האלים והריאקציוני. בתגובה גינו אותה אנשי דת ברחבי העולם המוסלמי, ואילו מוסלמים שחותרים לשינוי שיבחו אותה על שביטאה בקול ובשפה הערבית, ברשת הטלוויזיה הנצפית ביותר בעולם הערבי, מה שמעטים מן המוסלמים היו מעזים לומר גם בחדרי חדרים.

אלוהים ששונא הוא ספר חדור להט, והוא תזכורת ועדות לסיבות שבגללן אפילו בימים של הליכה זה לקראת זה על העולם לעמוד על המשמר מפני האיום שמציב האסלאם על המערב.