“קראתי את הספר ועמדו לי דמעות בעינים, זהו תיאור אותנטי של נער בגטו לודז, על הסבל, הרעב, והאכזריות הבלתי נתפסת שפקדה את היהודים בגטו. הספר ממחיש עד כמה מצוי הרוע במין האנושי. לצערי כדרכו של עולם, גם בגטו עצמו היו יהודים שחיו יחסית טוב.(עד שילוחם למחנות המוות) תוך ניצול אחיהם היהודים. ברם גם בגטו, גיהנום עלי אדמות היו ניצוצות של אנושיות.דבר שמפיח בכל זאת מעט אמונה באדם.”
