דווקא אהבתי את הסוף למרות שהוא לא באמת קשור לעיקר העלילה. ברוב הספרים העלילה נגמרת גם אם הגיבור לא מת או יוצא לגמרי מהסיפור, ואז אתה צריך לנסות לנחש מה קרה לו בסוף, וזה די מציק. אני חושב שבגלל זה סופרים כותבים ספרי המשך. ב'מר ורטיגו' פול אוסטר פשוט סיפר בקצרה את סיפור חייו של וולטר אחרי שהפסיק לרחף, בחמישים העמודים האחרונים, ולדעתי זה רעיון מקורי ומצויין.