ביקורת ספרותית על משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית # מאת אשכול נבו

---

לא קראתי את הספר הקודם כך שאין לי נקודת השוואה ל"ארבעה בתים וגעגוע". מאנשים שקראו את שניהם הבנתי כי הספר הנוכחי שומר פחות או יותר על אותה אוירה והוויה ישראלית שאפיינה את הספר הקודם וכי שניהם מצליחים לגשר בין החויה הקולקטיבית של מגורים כאן לבין החיים האישיים של גיבורי הספר.



הספר הוא ספר קולח, קריא מאוד, ובהחלט מצליח לשמור על רמה אחידה של עניין (מהסוג שמדרבן אותך להמשיך ולקרוא עד לסופו, בהחלט הישג ראוי לציון), והוא מעביר היטב את ה"חוויה הישראלית" של חברות בין גברים ב"שנות הגבס" שלהם (השנים בהם מתעצבת ומתגבשת האישיות - שלהי שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 לחייהם), יחסים וכאמור - ההקשר הפוליטי/ גיאוגרפי.



גרעין הספר הוא החלטתם של 4 חברים בשלהי שנות ה-20 לחייהם, במסגרת הצפיה במשחקי המונדיאל (ריטואל קבוע שבו כולם נאספים לצפיה משותפת) לכתוב ע"ג פתקים 3 משאלות שהם מאחלים לעצמם ל-4 השנים הבאות, שמירה על הפתקים אצל אחד מהם ופתיחתם וחשיפתם בפני כולם רק במונדיאל הבא.



כאמור, הספר ישראלי מאוד וקריא מאוד והקהל המתאים לו, לטעמי, הוא ישראלים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.

קצת היה לי קשה עם ההקשרים הפוליטיים והחברתיים (אינתיפאדה, שירות צבאי בשטחים, עובדים זרים ואפילו תופעת האלימות) שהופיעו יותר כאזכורים מאשר כארועים שנדונים בהרחבה, הרגשתי שמבחינה מסויימת יש כאן "תפסת מרובה לא תפסת", אבל כאמור - מי שמצפה לקריאה "חוויתית", כזו שמעבירה את ההוויה הישראלית הייחודית ומצליחה ללכוד את הדינמיקה בין חברים ובני זוג בגילאיה -20-30, יהנה מאוד מהספר.

» ביקורות נוספות של נטעלי
» ביקורות נוספות על משאלה אחת ימינה - עמודים לספרות עברית #