• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

הביקורת של יעל

תמונה של יעל
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מאת מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

הביקורת של יעל

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של יעל
הוצאה לאור:אחוזת בית
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
ינאי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“ספר מעולה. בשפה קולחת, מתאר לנו הסופר סיפור אהבה בין אשה ייחודית ובלתי אפשרית לגבר פשוט ורגיל. מצד”

26/52
ביקורות על תעלוליה של ילדה רעה
הבאה
ליזי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

חייבת לציין שההתחלה היתה מייגעת, ורגס לא חוסך ברקע היסטורי למלחמות אזרחים באזור לידתו ולמי שההסטוריה הזו אינה נוגעת (אליי למשל) התיאורים והפרטים נקראים בכבדות.בכל זאת כשמסיימים את הספר מרגישים שהסחורה סופקה כי בחיים תמיד יהיו והיו טיפוסים מענינים במיוחד וה"ילדה הרעה" נכללת בהם, יש תחושה אותנטית של תקופה המתפרשת לאורך חיים שלמים ואיתה אותה כמיהה תמידית לדבר מה שאי אפשר להשיגו,הריי מלכתכילה זה מה שיוצר אצלנו את המשיכה אליו.
**דעתי האישית שהכינוי "הילדה הרעה" אינו מתאים בכלל מכיוון שמתוארת אישה שברוב המקרים יש לראותה כקורבן החי דרך הישרדות תמידית,היא אינה עצמאית תמיד תלויה באחרים וטפילה אמיתית. ניתן לחוש שהפאם פאטל הממתוארת כאן הא דרך ראות גברית שוביניסטית...ואפילו אישה שהיא כביכול חזקה היא סה"כ מאוד חלשה ולא עצמאית.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Thousand Needles
Thousand Needles
תמונה של נתי ק.
נתי ק.
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
4קוראים|גיל ממוצע52|75%נשים

על המבקרת

תמונה של יעל

יעל

חברה מזה 15 שנים
28 ביקורות•1 נבחרות•90 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•תולדות האמנות
תמונה של יעל
יעל
חברה באתר מזה 15 שנים
ביקורות28
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה90
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת15ספרות מקורית6תולדות האמנות1

דיון על הביקורת

2 תגובות
נתי ק.
נתי ק. •לפני 14 שנים

לא מתחברת להאשמות על שוביניסטיות

בעיני היא אכן טפילה אמיתית ולא חסרות כאלה. למה חייבים לתאר אותה בתור משהו אחר ממה שהיא?
חמדת
חמדת•לפני 14 שנים

יעל אבל לקרוא את ספריו של

וארגס זה גם לדעת ולקרוא היסטוריה ,כי אחרת אי אפשר להבין את המסגרת לספר
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של יעל

החצר הפנימית

החצר הפנימית

דני בר

כשההיסטוריה נראית כעובדות יבשות שחור על גבי לבן אנחנו לא נזכור ונבין אותה.. אך כאשר מכניסים אותנו כמו במכונת זמן לתוכה , היא מקבלת נפח ומימד אחר , ריחות , צלילים אווירה וטיפוסים קמים לתחיה . מדובר על ימי המנדט הבריטי כאשר על הבמה המרכזית "ההגנה" מסופר על צעיר בשם מוטקה שמגויס כשותף בארגון וכעיניים נוספות בכפר בן שמן. במהלך הספר מצטייר מצב שבו לא ברור מי פועל איתך ומי במקביל באג'נדה נגדית (משתף פעולה עם הבריטים) ולעיתים אף מתעוררות חשדות על הקרובים ביותר..

לפני 12 שנים•
★★★★★
•יעל
בדרך אליך

בדרך אליך

קיונג סוק שין

הרגשתי שהספר הוא מן טריילר / מקבץ הצצות לספר שבאמת היה צריך להיכתב. אין ספק שהכתיבה יפיפייה שהדמויות מסקרנות והתיאורים מועברים טוב. אך נותרתי עם שאלות רבות.מצטערת על הבורות. מה השלטונות באמת עשו עם האנשים שככה סתם נעלמו? מה היה האינטרס שלהם?(לי זה הצית קונוטציה של סחר באברים פנימיים)מה עבר על אחות של מי-רו איזו מלחמה מחתרתית ניהלה לפני הייאוש?איזה קשר התנהל בין מי- רו לחברה ומתי התחילה ההתאהבות שלו ואיך בג'ון יון?(זה סתם ככה קורה ללא התראה או פירוט )
מבחינתי המעברים בין סצנות לסצנות מהירות וקופצניות ללא הסברים רבים. אפשר לטעון שזה גם מה שיפה , כמו נתינת פתח לפרשנות להשלמות ולניתוחים שלנו אך אישית כקוראת אני רוצה להיות זבוב על הקיר ולהבין באמת את פשר המקרים ונפש הדמויות עד לעומקם ולפרטי פרטים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•יעל
האישה בזהב

האישה בזהב

אן-מארי אוקונור

ספר עוצר נשימה,פנינה ענקית! ותענוג תענוג תענוג לקריאה... אן מארי אוקונר שוזרת את ההיסטוריה הוינאית מנקודת המבט היהודית ומזכירה אייקונים כמו קלימט, פרויד, הרצל,מארק טווין , הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית סיסי.. ועוד ועוד הכל כתוב בצורה מרתקת ומעשירת ידע. למי שמתעניין בויינה של פעם, באומנות, תרבות ,היסטוריה ובמקומם של היהודים כחלק מיצירת התרבות הזו...יש לציין שזו האווירה המרקדת ברקע ההתחלתי של הספר, אך בשלב מסוים כידוע לנו מהמציאות - האווירה מתחלפת בשנאה ואכזריות שאין כמותה כאשר הנאצים נכנסים לשלטון ומפוצצת את הבועה הנוחה אשר שופעת בעושר תרבותי ובכלל. גם זה מתואר בספר ומכניס את הקורא להלם קיצוניות, מהבטוח השופע אל הלא נודע התוקף ברוע.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•יעל
השוטר שלי

השוטר שלי

בת'אן רוברטס

מסופר כאן על אישה שהיצר המיני שלה לעולם לא יסופק על אף התשוקה האשלייתית הגדולה שלה , מכיוון שהיא חושקת בגבר שחושק בגבר בלבד. עמוד אחרי עמוד הסטטיות היא של אישה שנשארת בנישואים פלסטיים קלסטרופוביים חסרי עונג ויבשים. עינוי אחד גדול. חוסר מימוש חוסר סיפוק והרגשת מניה דפרסיה אחת ענקית לאחר סגירת הספר.!

שם הספר היה צריך להיות -
"שוטר שלו" ...

לפני 13 שנים•יעל
רב הנסתר

רב הנסתר

חנוך דאום

אם תשימו לב לביקורות - כולן יחסית מפרגנות וסה"כ זה רק בגלל שאנחנו כ"כ אוהבים את חנוך ...
מבחינתי הוא בהחלט אישיות מפולפלת ומתובלת שמיטיב להתבטא בלשון מיומנת ומלאת מקוריות.
הספר לעומת זאת (אם נוכל רגע להבדיל אותו מהאישיות הנאהבת של המחבר) משעמם ואינו מגיע לפואנטה , אינו מספק ודל. סיפור שאפשר לסכם במשפט אין בו עניין אין בו התפתחות.
לדעתי לא שווה קריאה בכלל.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יעל
כיצד תרכוש ידידים והשפעה

כיצד תרכוש ידידים והשפעה

דייל קארנגי

בספר יש המון אוצרות ,מתוכו אפשר למצוא טיפים חכמים ואסטרטגיים שממצים את הרצון הבסיסי של כל אדם ואדם- להיות נאהב ומוערך. מאידך, הספר כ"כ ישן- אני אדגיש שאכן יש דברים שעדיין מתאימים לתקופתנו ועדיין עובדים אך, רוב התפיסות כבר אינן. כדוגמא בסוף הספר עצות לנשואים. לאישה :" האם את מגוונת את תפריט המשפחה עד כי לעולם אינו יודע למה מצפה כאשר יושב לאכול?
"או לבעל:"האם אתה נותן לה סכום כסף,כדי שתוציא אותו כמיטב הבנתה וזאת בנוסף לסכום שנועד לכסות את משק הבית?"

ישנם כ"כ הרבה ספרים שעוסקים בנושא וכנראה לקחו השפעה מהספר הזה , ואף שפרו את ניסוחו לדורינו והתאימו אותו מבחינת לשון. במקרה הזה אין סגירה של הספר, אלא אינסוף סיפורים דימויים ומקרים שנועדו להוכיח את ההתנהגות(לא רע בהכרח)
בסיום הספר כקוראת, ציפיתי לסגירת מוטיביציה חיובית. אך לא כך, הוא פשוט מסתיים.:)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יעל
הגן הנשכח

הגן הנשכח

קייט מורטון

מזכיר את האגדות של פעם ומדגיש את המוטיב של אגדה המושפעת מהמציאות והמציאות המושפעת מהאגדות המחברת כמו לקחה את כל האגדות והטלונבלות המוכרות שמה בבלנדר ועדיין עם טוויסטים ודמויות שונות מבחינתי ספר מוצלח מאוד ובלי ספק מהנה.!!!

עדיין נותרתי עם סימני שאלה :

?. טפל , ובכל זאת.. מה פשר הכריכה ???? לא יכולתי לחבר שום דמות עם התמונה של הילדה. זה עשוי גרוע ולמרות שזה משני ביותר חורה לי. :)


? מדוע ברחה ג'ורג'יאנה ומה בדיוק ארע בינה לבין אחיה??
הקונוטציה שאני קבלתי בין השורות היא איזשהו גילוי עריות עמוק ומעשי אונס או התעללות. ועדיין נשאר לי שם בור.


?שוב , האם הסופרת חסודה ומתכוונת רק לרמוז ולא לומר במפורש?? מה ראה אחיה של מרי כאשר תפס את אלייזה בגן ???( לפי מה שזכור לי עם דודה? שוב נשמע כמו מעשה סדום ועדיין רק נרמז)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יעל
הקרקס הגדול של הרעיונות

הקרקס הגדול של הרעיונות

מיקי בן-כנען

מיקי בן כנען אמנית בנפשה ובכתיבתה , על אף שהספר מפוזר וקופץ מדמות לדמות ומסיפור לסיפור. אין ספק הבחורה הזאת כלבבי -עם הומור כנה וציני עם פלורליזם ומגוון דמויות הקורא נסחף לתקופות כואבות אך מדיי פעם על הדרך מצטייר חיוך צדדי.דרך חלק מהדמויות אנו חווים את תקופת השואה.טראומות משפחתיות ועצבות פנימית שיש רק לליצנים הטובים ביותר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יעל
לאכול,  להתפלל, לאהוב

לאכול, להתפלל, לאהוב

אליזבת גילברט

על הפניים. איך הספר הזה קיבל כ"כ הרבה פרסום ושבחים???(האמ האמ אופרה ווינפרי)אפשר אולי להאשים את העניין בתרגום לעברית? הכרעת הדין-ספר משעמם וחסר תכלית.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•יעל

ביקורות נוספות על "תעלוליה של ילדה רעה"

תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

#
ריקרדו הוא בחור מופנם למדי, שהחליט בעודו ילד מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול: הוא רוצה לחיות בפאריז. לא להיות שוטר או כבאי, לא לזכות לתהילה בזכות תרופה לסרטן שימציא, לא לכתוב ספר או לצייר ציור. פשוט לחיות בפאריז. בדרך דומה הוא קובע את גורלו הרגשי. הוא פוגש כשהוא בן 15 את "ילדה רעה" בת ה-13 מתאהב בה ממבט ראשון וקובע איך ייראו חייו הרגשיים לשאר חייו.

באופן כללי ריקרדו הנ"ל הוא אדם בעל עולם צר כעולם נמלה, ממוקד רק באהבתו ונטול כל יכולת להרחבה. הוא עובד כמתורגמן בפאריז, תפקיד שהוא עמל רבות להשיגו ונוסע למקומות שונים כדי לבצעו. המדינות השונות שהוא רואה, האנשים שהוא יוצר איתם קשר כזה או אחר, המוזיאונים בהם הוא מבקר, המופעים בהם הוא צופה – כל אלה אינם מרחיבים את עולמו ולא מפתחים את אישיותו. נראה כאילו הוא נשאר אותו נער בן 15 עם מוח חד-סיטרי. ריקרדו חי מרצונו מחוץ למולדתו וכמו כל המהגרים – נטול שורשים. מעט האנשים איתם הוא יוצר קשר מעט יותר עמוק – כולם זרים. חלקם פרואנים אבל איש מהם אינו צרפתי. וזו אמת לאמיתה לגבי מהגרים בכלל: הקשר עם המולדת הישנה מנותק ברמה זו או אחרת, הקשר עם המולדת החדשה טרם נוצר – לפעמים לעולם לא יווצר.

אי אפשר להגיד שהספר משעמם. מאידך אי אפשר לומר שהוא מעניין. עולמו של ריקרדו נפרש בסיפור והוא נטול עניין בדיוק כמו אישיותו הדלה. ו"ילדה רעה"? גם היא אינה גורמת לסיפור להתרומם. היא חד-סטרית, לא מפותחת, אישה שמשתמשת בסקסיות שלה כדילהשיג את מה שחשוב לה ביותר – כסף שיבטיח אותה מפני העוני שחוותה בילדותה. היא לא טיפוס מורכב במיוחד, שאיפותיה לא מעניינות במיוחד, המחירים שהיא משלמת בשביל הביטחון גם הם אינם מעניינים במיוחד. והקשר הממושך עם זה שאוהב אותה כל השנים? האמת, גם הוא לא מעניין במיוחד.

זה הספר השני שכתב יוסה שאני קוראת. הראשון היה "הרומנטיקן" שקראתי לפני כמה שנים ושכחתי ביסודיות. כשעיינתי במה שכתבתי עליו, נראה לי שתחושת הבינוניות שאני מרגישה עם קריאת הספר הזה היתה דומה גם בסיפור ההוא.
קטונתי מלבקר את ועדת פרס נובל. אני בטוחה שיש להם נימוקים כבדי-משקל (אם כי לאו דווקא ספרותיים) לבחור בסופר או בספר כלשהו. הבינוניות של חלק מזוכי הפרס מרגילה את הקוראים לסטנדרט בינוני במסווה של ספרות עילית. זה "הצדק החלוקתי" האמיתי. תחי הבינוניות כי היא הרוב וגם לה מגיע פרס ספרותי מכובד.

לפני שנה•
★★★★★
•yaelhar
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

הספר הזה לקח אותי צעד אחד קדימה. האמת אני מופתעת ראיתי שהסופר הזה נפטר והוא כתב מאמר מאוד מעניין על חשיבות הקריאה גרם לי לרצות לקרוא אחד מהספרים שלו. והאמת שאני מודה שאני פחות מתחברת לסופרים הדרום אמריקאיים, קראתי גבריאל גרסיה מרקס לא התרשמתי ממנו. אבל עם ורגס זה היה אחרת. הסיפור מגולל את סיפורו של ריקרדו עובד כמתורגמן פוגש את לילי היפה בפרו, הוא מתאהב בה והוא ממשיך לרדוף אחריה 40 שנה. כל פעם הם נפגשים, הרגיש לי קצת כמו קשר רעיל, והיו שם קצת תככים, היה שם סוראליזם, התמודדות עם מוות אבל עדיין האהבה ממשיכה לפרוח. למרות שלילי מחליפה זהויות מתחתנת עם גברים אחרים כי חושבת שריקרדו הוא תפרן, הרגיש לי שהיא מנצלת אותו וזה לא ילך לשום מקום טוב. וכל פרק הפתיע אותי. ברור שהיחסים האלה רעילים ולא בריאים בשום מצב, אבל כל פעם הפתיע אותי איך הם מצאו אחד את השני? בגלל זה הסתקרנתי וזה הקסם של הספר. כל הזמן תהיתי למה הוא חוזר אחריה אחרי שהיא עוזבת ומעליבה אותו? ולמה היא חוזרת אליו? קסם האהבה רעילה, וזה מה שניסה הסופר להראות בספר הזה, אהבתי אחד הספרים הטובים שקראתי. שוב זוגיות כזאת טובה לספרים, לא לחיים האמיתיים. אבל זה נהדר כרומן.

לפני שנה•
★★★★★
•אורי החמודה
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

העלילה מספרת על נער מבית פרואני בשכונת "מיראפלורס" בפרו שמתאהב בנערה צ'יליאנית שמופיעה פתאום בסביבה. לאט לאט מתברר שהיא לא בדיוק צ'יליאנית, ובדיוק לא ידוע מי היא ומהיכן היא באה. כמה שנים לאחר מכן הוא פגש אותה במקום שהוא חלם לגור בו: עיר האורות, פריז. הוא מאוהב בה עד עמקי נשמתו ומכאן כל פרק מדלג בין מקומות שונים בעולם תוך כדי שהגברת מדלגת בין גברים שונים ובוגדת גם בהם ובין אחד לשני היא חוזרת אליו והוא לא מוותר על אהבתם.
התפתחות אהבתם מלווה במעבר בין עשורים שונים בהווי וחוויה של כל תקופה: תנועת ה"היפים", הופעת האיידס, תנועות השמאל הקיצוני בדרום אמריקה, ועוד.
אהבתם היא רעילה, פוגענית, נצלנית. הרעה זאת היא: תמיד משקרת, בורחת, בוגדת. אך דבר אחד אפשר לומר בזכותה: אף פעם לא הסתירה זאת מפניו. הוא יודע עם מי יש לו עסק, היא גם אומרת לו את זה, אך עדיין הוא נשאר איתה, מחכה לה.
אותי הספר קצת הרגיז. נכון שהיא כביכול "ילדה רעה" אך מה עם האחריות שלו כלפי עצו? תמיד היא אמרה לך שלא תהיה שלך כי אתה איזה אדם מסכן, אז למה אתה מחכה לה? למה היא הרעה כאן? גם הגברים שהיא קופצת ביניהם לא משהו.
החלוקה של הספר לפרקים נעשית לפי פרקי האהבה ביניהם ומעבר בין מקומות שונים בעולם, ובין לבין גם מכירים כל מני טיפוסים שהוא מתיידד איתם.
הספר זורם, נקראה בקלות, עובר מהר, מסופר בצורה טובה, ועדיין משהו שם הפריעה לי ברמה הרגשית.

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•דינהליס
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

יש מעט מאוד דמויות בספרות, אותן אני שונאת מכל הלב (בהתעלם מספרי שואה), למשל יוצי מ"כביסה", הסבתא והאמא מ"פרחים בעליית הגג" ועוד כמה וכמה. הילדה הרעה מדלגת בקלילות לתוך הרשימה הלא כל כך מחמיאה של דמויות מתועבות. בעיני היא הצטיירה כבר מתחילת הספר כיצור דוחה, אכזרי, חסר רחמים ובעל לב קר כקרח. כל מה שקורה לה או לא קורה לה בהמשך, לא עורר בי זיק של הזדהות או רחמים בהתאם לפתגם הידוע עם הכלב ויומו שיבוא...
גם ריקרדו "הילד הטוב", אם גבר רופס,מתרפס ואובססיבי הוא "כוס התה" שלכם, לא יוצא טוב מכל הסיפור. הפרואני האומלל, שהצליח להגשים חלום וחי לו את חייו בפאריז, מאוהב במשך יותר משלושה עשורים באישה אחת, שמתעללת בו וצוחקת עליו, אך הוא ממשיך לצטט באוזניה שירי אהבה בשלל שפות. מעבר להיותו גבר אובססיסי הוא מצטייר לי גם כסוג של אוטיסט חברתי. לא רק שהוא לא מסוגל, או לא רוצה, לנתץ את מעגל ההתעללות שיצרה הילדה הרעה, אלא גם מגביל את קשריו עם הסובבים אותו, כך שמסוגל להיות בקשר רציף עם אדם אחד בלבד, שהופך בין רגע לחברו הטוב ביותר למשך תקופה מסוימת עד שנעלם בצורה זו או אחרת.

על אף כי גיבורי הספר עיצבנו אותי כהוגן, לא הצלחתי להניח את הספר מידי.קריאת הספר הזה משולה בעיני לבהייה בתאונה. אתה יודע שמתרחש אסון, ולא יכול לעזור, אך בכל זאת מתקשה להפסיק לבהות. לטעמי, החיים של הילד הטוב והילדה הרעה, דומים לסוג של תאונה, המתרחשת בהילוך מאוד איטי ואף אחד לא מצליח למנוע או לעצור אותה.

מרתק, מה יש לומר?!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

אתחיל מהסוף, לא אהבתי את תעלוליה של ילדה רעה. לא אהבתי אותו כל כך עד כי אני נרתעת מלקרוא ספרים אחרים של ורגס יוסה למרות פרס הנובל, השבחים הרבים והביקורות המחמיאות.
ובכן, אתם ודאי שואלים, במה חטא יוסה שזכה לכזו התייחסות שלילית? הרי הספר קריא, סוחף ומרתק. השפה עשירה וקולחת. הדימויים שנונים והרקע ההיסטורי אותנטי, מעשיר ומלמד.
למרות כל אלו חשתי כי הספר נודף ריח חריף ומיושן של שנאת נשים, ושל תפיסה סטריאוטיפית ומבזה של האישה החושנית והמפתה המפילה את הגיבור ברישתה וגורמת לו אך סבל וייסורים.
הגיבורה הרי כלל אינה אישה, היא מעין "ילדה רעה", דמות לא בוגרת וחסרת אחריות שכול סיבלותיה ועלילותיה מסתכמים ב"תעלולים", כלומר, הרפתקאות מיניות. אין לה שם (לפחות לא שם אמיתי), היא מאופיינת בהופעתה החיצונית בלבד ואפילו על הכריכה לא רואים את פניה. אנו רואים רק ישבן, רגליים חטובות וגב חשוף בשמלה אדומה קצרצרה ומפתה, עד כמה בנאליים אפשר להיות...
בקצרה, חשתי אי נוחות רבה כאישה וכאדם מהייצוג של הגיבורה בסיפור הזה. חשבתי שעברנו מזמן את השלב התרבותי והספרותי הזה של נשים דמוניות, פאם פאטאליות, הקופצות ממיטה למיטה, חיות על חשבון הגברים (כספית ורגשית) וכמיטב המסורת המיושנת נענשות בחומרה בסוף הספר, עונש פיזי ההולם את התנהגותן המופקרת.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•שין שין
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

בואו נדבר רגע על נתב"ג. אני מתכוון לאולם 'קבלת הפנים'. הרגע הזה אחרי שצלחת בשלום את עמדת המכס, מגונן נואשות על שני האננסים שהברחת לילדים בניגוד גמור להוראות משרד החקלאות, ואז אתה פוגש אותם, נרגשים, אוהבים וסקרנים.
ואז השאלה הזו, הכי מרגיזה בעולם - "נו, איך היה?".
עכשיו אתה צריך לבחור מתוך שבועיים של טיולים, טעימות, קפיצות, פישולים והוצאות. נו, אז איך באמת היה? יש כמה תשובות. החביבה עלי: "עדיין לא החלטתי".

זאת בדיוק התחושה שלי אחרי הספר הזה. בניגוד לכללים, דווקא הכריכה דחתה אותי. בתודעה שלי - ככה מוכרים מכוניות או חשבונות בנק, לא ספרים, וודאי שלא פרס נובל לספרות. ובכל זאת, פרס הנובל והעובדה שהספר ננטש על המדרכה הביאו אותי לנסות אותו.

אז תשאלו: איך היה? ואני אשיב: שעדיין לא החלטתי.

אתם מבינים לבד שכשמדובר בחתן פרס נובל לספרות, יש לו איזו יכולת. וזה בדיוק מה שאני מנסה לפענח. מהי.

התמה של הספר, כמו שמספר התקציר, עוסק במשיכה הזו שנגזרה על שני המינים ובעיקר על החזק שבהם אל היפה. העניין הזה שקדמונינו ניסחו כ'חשוק' ו'נחשק'. יוסה לוקח את זה כמה צעדי ממבו קדימה. על פניו - שום דבר חדש - אותו ישן שהעסיק משוררים וגרפומנים בכל הזמנים. מישהו חושק במישהי, היא בורחת, חוזרת, בורחת, חוזרת, בורחת, חוזרת ובורחת. בינתיים הוא תופר רומן.
לכאורה סתם תעלול של סופר רע, וכאן בדיוק מגיע הקעץ':

כישוף!

יש לו ליוסה הזה את היכולת הזו שהופכת אותיות למילים ולתחושות. עובדה, מצאתי את עצמי עובר את כל פרשת האהבהבים שלו, כמעט בניגוד לרצוני. פשוט נמשך בעקבות סערותיו ועל הדרך לומד קצת היסטוריה מהפכנית של דרום אמריקה ומשבריה.

ואז, אחרי שסיימתי בנשימה עצורה, אני חושב שעליתי על עוד משהו נוסף. מסתבר שהגאון הזה לא כפל את עצמו סתם. באיזשהו אופן, הוא הצליח לתמצת לתוך כמה סבבי עלילה לא ברורים, את עומק הפנטזיה הגברית ושברה.

בקיצור: עדיין לא החלטתי.

לפני 9 שנים•מתלמד
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

תעלוליה של מדינה רעה (כולכם לא הבנתם כלום)

יש ספרים שאחרי שאני מסיים אותם הם ממשיכים לנדוד לי בראש ולא לשחרר, אני נקשר לדמויות באופן עוצמתי. מוצא את עצמי מחפש מכר שקרא את הספר על מנת שאוכל לשוחח עמו ולהעביר חוויות. כשאני לא מוצא, אני בדרך כלל מתחיל להכריח את הסובבים אותי לקרוא את הספר. השלב השלישי הוא להשתמש בבלוגים ופורטלים על מנת לקרוא מה חשבו אחרים ואולי מנוע החיפוש ימצא לי ביקורת טובה. אני תמיד קורא ביקורות רק אחרי שקראתי את הספר.
כשסיימתי את ספרו של מריו ורגס יוסה, תעלוליה של ילדה רעה, ישר הפעלתי את גוגל במכשיר הנייד שלי, אפילו לא קמתי למחשב מרוב התרגשות, אבל הפעם הרגשות שהציפו אותי היו עמוקים הרבה יותר. לא רק שהתחברתי לעלילה וכושר הסיפור של ורגס אלא גם חשבתי שהמטפורה גאונית. בביקורות שקראתי לא הוזכרה שום מטפורה, כל הכותבים רואים את הספר כסיפור של אהבה בלתי אפשרית אך חסרת גבולות לאשה שטן – ילדה רעה. אשה שממררת את חיי הגיבור אך הוא מכור לכאב ולא יכול לשחררו. איימן סיכסק בביקורתו מיולי 2007 מתחיל בסיכום: ""תעלוליה של ילדה רעה" מסמן במידה בלתי מבוטלת תפנית מעיסוקו של ורגס יוסה במציאות פוליטית ובהשלכותיה על הפרט, ומתאר מעקב אחר המשיכה של הגיבור אל אישה מסתורית, ההופכת בהדרגה לאובססיה." יותר מאוחר הוא מציין שורגס מזכיר את "המציאות הפוליטית שבתוכה מתקיים הרומאן ... כפרי ההתעקשות של הסופר לנסות להוסיף מימד פוליטי לספר בכל מחיר. "
אז מר איימן הנכבד – לא הבנת כלום! סיפור האהבה בין ריקרדיטו והילדה הרעה הוא מטפורה למערכת היחסים בין הפרואנים למדינתם הסוררת. האכזבות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, התקופות הקצרות של רוגע ותקווה לעתיד טוב יותר שתמיד מתנפצות עם הפיכה צבאית או שליט טיפש שמתעלל באזרחיו. הגעגועים לאהבת הילדות במירפלורס ואביה של הילדה הרעה שהוא בן תערובת פשוט אך אין בו כל רוע, הם הגעגועים לפרו של פעם ללא ההתחזות לאומות אחרות.
הפרצופים השונים שעונדת ילדה רעה הם פרצופיה של פרו, במקורה היא ילדה פשוטה בת למשרתים, לאחר מכן היא מתחזה לליברלית ומתירנית כמו שכנתה צ’ילה. לאחר תקופת העלמות היא חוזרת כחיילת הנאבקת לבצע הפיכה צבאית וכך זה ממשיך. אך תמיד יש אכזבה – בגידה מצד הילדה הרעה ושרשרת של ידיעות מדודו של ריקרדיטו על כמה רע בפרו. בקטע הממושך היחיד שבו הגיבור חווה שלווה מאשתו – פרו חווה תקופה של תקווה, אך כמובן ששוב היא מתנפצת לו בפרצוף כמו הגלים שמרסקים את שוברי הגלים של לימה (עוד מטפורה).
לא סתם הרומן האכזרי ביותר של ילדה רעה הוא עם יפני ומערכת היחסים שלה עם אדונה בלתי נשלט, תזכורת לקהילת המהגרים היפנית הגדולה בפרו ומנהיגי פרו שיצאו מתוכה.
הכתיבה מבריקה, משתמשת ברגשות העמוקים ביותר כדי לדון בנושאים פוליטיים ולאומיים. יש בספר גם סוג של רקוויאם יאוש והשלמה. פרו תמשיך לאכזב אך הפרואנים ימשיכו לאהוב אותה בכל ליבם.
ספר מעולה!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•דןדן טוטורנר
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

לפני המון שנים קראתי את סיפרו של ורגס יוסה: "העיר והכלבים". אני זוכר שבעיניי הוא היה ספר מעולה! בינתיים עברו שנים ואני דווקא לא כל כך קראתי את ספריו של ורגס-יוסה. למעשה במשך שנים רבות כמעט שלא קראתי בכלל בעברית אלא בשפות אחרות... (ודווקא יצאו כמה תרגומים בעברית לספריו) אבל תמיד זכרתי אותו כסופר מצוין. והנה בשנים האחרונות אני קורא יותר ויותר בעברית וכשנפל לידי הספר הנ"ל לא היססתי; הספר אכן מאוד קריא והוא מספר לנו בגוף ראשון את סיפורו של ריקרדו המתרגם, שמאז נעוריו, מאוהב בצורה בלתי אפשרית בנערה ומאוחר יותר באישה, שאיננה מאוהבת בו. זוהי אהבה שמלווה אותו במשך כל חייו וגורמת לו להיות שוב ושוב מנוצל על ידה.
הספר מאוד קריא ועלילתו היא מעין "רכבת הרים" של התרחשויות בנקודות שונות ברחבי העולם,
אך בעיקר בפריז שבה חי אותו המתרגם, בגלות מרצון ממולדתו פרו, שגם עליה ועל התהפוכות הפוליטיות שבה אנו למדים רבות. אני מוכרח לומר שאמנם הספר טוב ודי נהניתי ממנו - הוא בהחלט ראוי לקריאה. אבל קצת לא נעים לומר; מעט התאכזבתי. היו לי ציפיות גדולות יותר מהסופר הנ"ל שזכה בפרסים רבים ואף בפרס נובל. ואחרי שאמרתי זאת, אני בטוח שאם אתקל שוב בספר אחר שנושא את שמו של ורגס יוסה אשמח לקרוא אותו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•סדן
תעלוליה של ילדה רעה

תעלוליה של ילדה רעה

מַריוֹ וַרגַס יוֹסָה

ספר מענין, זו הרגשתי בסיומו. בעצם אפשר לקרוא אותו כרומן רומנטי כתוב היטב או כספר הסטוריה וגאוגרפיה קליל. העלילה נסבה על שני גיבורים שמוצעם מפרו. מכירים מנערות. האחד מאוהב עד כלות השניה מניפולטיבית שקרנית נצלנית חמקמקה. וכל הספר עוסק בפגישות ופרידות שלהם בנסיבות שונות ומשונות על רקע ארועים הסטוריים המתרחשים בעולם. הספר כתוב מצוין אבל צריך לאהוב את הזאנר בכדי לצלוח אותו. הרבה פרטים הרבה סיפורי ביניים.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אסתר
דירוג
4.0
לפני 15 שנים

“ספר נפלא ממליצה מאד”