הביקורת נכתבה ביום שלישי, 26 באפריל, 2011
ע"י לנדן פארק-ליין
ע"י לנדן פארק-ליין
קצת קשה לי לבקר את הספר הזה כי הוא לא הצחיק, ריגש, הפחיד, זיעזע או נגע בי באופן מיוחד אך מצד שני הוא כתוב טוב, ובימינו כתיבה טובה לא באה ברגל (יש לה טנדר).
בספר שני סיפורים, "מותה של בל" ו"מכת ירח", אחד מתרחש בארה"ב הבורגנית, השני באפריקה הקולוניאליסטית. בשני הסיפורים מתבצע רצח שנחקר ואנו חווים אותם לא מנקודת מבטו של הבלש החוקר, נניח, כי אם מנקודת המבט של מה שנקרא בימינו "עובר אורח תמים".
מה שמחבר בין שניהם הוא תחושת הזרות (ZARUT) החזקה שחווים אותם עוברי אורח לנוכח המציאות שסביבם.
(מחשבה קטנה: יתכן והספר היה מוצלח יותר אם סדר הסיפורים היה הפוך, והיינו קודם נוסעים לטייל עם טימאר באפריקה, ואז מתיישבים עם אשבי בעיירה האמריקאית המנומנמת וכך חווים קודם את הזרות שיש כשאתה רחוק מהבית ורק אז את הזרות הבייתית, המעיקה. יתכן.)
הכתיבה מרומזת, במקומות רבים לא מפורשת עד הסוף, דורשת שימוש בתאים האפורים, והמאמץ הזה הוא אולי מה שהחזיק אותי עד סוף הספר.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
