ביקורת ספרותית על חדר מאת אמה דונהיו
ספר טוב

---

ספר מזעזע, אשר גרם לי לתהיות ומחשבות רבות לגבי הרוע והעוולה אשר חוו גיבוריו. אך לפני שאמשיך, חיפשתי משפטים וציטוטים של חכמים לגבי הרוע. אחד מהם תפס אותי בכל הכוח ואני חייבת לרשום אותו בגדול כדי לא לשכוח, כי נראה לי שהוא אלמותי.
"העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין. (אלברט איינשטיין)".

סטודנטית צעירה נחטפת על ידי מטורף ונשבית בעליית הגג, אשר הופכת לחדר, על ידי מטורף. בחדר היא עוברת התעללות נפשית ,מינית ואונס. בחדר היא יולדת את בנה ומגדלת אותו באהבה רבה ומגנה עליו כלביאה מפני אותו מטורף. הספר מסופר מנקודת מבטו של בנה בן החמש לאורך כל העלילה. השפה משובשת כשפתו של בן החמש, מחד אבל לעתים נדמה כי נקודת מבט הבוגרת של הסופרת המולבשת בעיניו של ילד בן חמש, יוצרת מלאכותיות על גבול האי האמינות.

עם התפתחות העלילה, הדמויות הראשיות עוברות זעזועים אשר גורמים להן להתפרק תחילה, אך מן הכאב והשברון הן בונות עצמן ומתחזקות מחדש.
הספר עורר בי מחשבות ותהיות לגבי עוצמת הכאב והחוויות המטלטלות אשר עברו הדמויות, לגבי חוסר העשייה או ההתערבות של הסביבה בעת החטיפה והאחזקה בשבי. כמובן תהיות לגבי אהבת האם ופועלה בהמשך העלילה.
ספר קשה, המשאיר חותם.
מומלץ.

» ביקורות נוספות של צילה
» ביקורות נוספות על חדר