הביקורת נכתבה ביום שני, 4 ביולי, 2011
ע"י רוזי
ע"י רוזי
זהו ספר ראשון של אמנון שמוש שקראתי ואין ספק שאקרא ספרים נוספים שלו .. בספר זה הוא למעשה מסכם את חיוו כותב על העיוורון והזיקנה ,כותב על תקופות עבר ועושה השוואות בן העבר להיום כגון: "כשקיבוץ היה קיבוץ" ומשתמש בשפה עשירה ומלאת הומור. הפרק האחרון שנקרא ספיחים ונספחים מוקדש לחוויות משמחות וגם החמצות מתחום עבודותיו הספרותיות ...מבחנתי הספר שווה קריאה !
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רוזי
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
חמדת תודה
תודה על ההמלצה רשמתי לפני...שבת שלום
|
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים ו-3 חודשים)
רוזי - חייבת לקרוא את ספרו
האלמותי : "מישל ספרא ובניו" אין ספק שתהני הנאה מרובה
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
