ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 6 במרץ, 2011
ע"י אוהבת לקרוא
ע"י אוהבת לקרוא
לג'פרי ארצ'ר היה רעיון בראש:
בחור בשנות ה 20 לחייו מסתבך קשות כאשר מואשם ברצח חברו וגיסו לעתיד בתקרית בפאב.
הוא נכנס לכלא למרות חפותו על סמך עדות שקר שנתנו 4 חברים (אחד מהם הרוצח) ובמהלך מבריק מצליח לחמוק משם מבלי להיחשב נמלט ומבלי שייחפשו אחריו ולתכנן את הנקמה.
אבל מה?
הסופר מרוב שהתלהב מהרעיון המוצלח שלו לסיפור הזניח את ההשקעה בפרטים הקטנים והרי שם כידוע אלוהים נמצא...
העלילה מתרחשת בלונדון בשנות ה 2000!!
כיצד הקורא אמור להאמין שהגיבור אמנם סיים בית ספר אבל לא יודע קרוא וכתוב עד שהוא כאמור נכנס לכלא ושם אסיר אחר מלמד אותו את זה? מפה לשם תוך פחות משנה הבחור נהיה גאון ומתכנן נקמה שמורכבת ממהלכים פיננסיים ומשפטיים מהמדרגה הראשונה... נו באמת...
עוד נקודה שפגעה באמינות הספר בעיני - הקלות בה הוא מואשם ומוכרז כרוצח. למרות שמדובר בחברו הטוב ביותר, גיסו לעתיד, ולמרות שארוסתו עדה לרצח בית המשפט בוחר להאמין לגרסת ארבעת השקרנים ושולח אותו ל 22 שנה בפנים.
שוב, לא קונה את זה ולמרות שאני רחוקה מלהיות משפטנית או עורכת דין אני רוצה להאמין שלא ככה שופטים אדם ובטח שלא בלונדון.
אז אמנם רעיון העלילה מקורי, כתוב היטב, והטוויסט בעלילה מחזיק אותך מתוח ודרוך אבל הטעויות הקטנות האלה של הסופר מבחינתי הורסות הכל.
טיפה השקעה בתחקיר, טיפה היגיון פנימי של הדמויות היו עושות הבדל גדול.
אפשר לקרוא.
17 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אוהבת לקרוא
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
תודה אלון. מסכימה איתך שיש הרבה אנשים כאלה אבל איכשהו פה לא הרגשתי שזה עובר כל כך. לא נורא.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
קיימים אנשים מבריקים
שהם חסרי השכלה. זה היה נראה לי בפירוש משהו כזה.
|
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
אלון, אני מבינה שקראת את הספר
אז סתם מעניין אותי לדעת מעבר לנושא של עיוות המשפט
כל הקטע של בחור שלא יודע קרוא וכתוב ובכלא הופך לגאון מבריק שבהמשך גם הוגה לבד את כל נושא הנקמה כן הרגיש לך אמין? (לזה התכוונתי כשאמרתי היגיון פנימי של דמות) באמת מעניין אותי לדעת... (אולי אני קשה מידי עם הספר הזה) |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
אני הראשון שהאנטנות של מזדקרות כשמשהו מרגיש לא אמין
ואיכשהו, בגלל המחווה למקור של דיומא, זה הרגיש לי בסדר כאן, בכל זאת לא מדובר כאן ברומן היפר-ריאליסטי, אלא משהו שיושב בתוך ז'אנר. אגב, בעולם האמיתי, לדעתי, רוב עיוותי המשפט לא נשמעים הגיוניים. אפילו סיפור כמו של או.ג'יי. סימפסון נשמע כאילו תסריטאי רע כתב אותו.
למרות כל זאת, אני לא יכול להתווכח עם מה שאת הרגשת, ואני מאמין לך. |
|
|
אוהבת לקרוא
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
אלון
זה לא הרגיש כמו עיוות משפט הגיוני. זה הרגיש כמו כתיבה חובבנית וחוסר התעמקות של הסופר בפרטים שהופכים סיפור לאמין (אתה אומר שזה מרצון, אולי).
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 14 שנים ו-5 חודשים)
זה לא קשור לתחקיר, או להיגיון פנימי
זה עניין של החלטה מודעת.
ואם לנסות להיות לא נאיבי, לדעתי יש עיוותי משפט גדולים הרבה יותר |
17 הקוראים שאהבו את הביקורת
