ביקורת ספרותית על האישה בלבן מאת וילקי קולינס
ספר מעולה

---

אומרים ש"האישה בלבן" התחיל את כל טרנד ספרי הבלשים באנגליה אי שם בשלהי המאה ה-18; שהוא היה פורץ דרך, שוילקי קולינס היה גאון, שבניית הדמויות שלו עיצבה את פני הספרות הבלשית שאנו עדים לה היום וכו וכו.
לכן, לאחר מספר לא מבוטל של הפניות שבהן נתקלתי במהלך קריאה של ספרים אחרים החלטתי שעלי לקחת את "האישה בלבן" כפרוייקט הקריאה הבא שלי, וזהו אכן פרוייקט שכן הספר מתהדר בלא פחות מ-672 עמ'. מינוס כמה עמודים אם לא לוקחים בחשבון את המבוא של אמנון ז'קונט.
ההתחלה לא היתה קלה, לא קלה בכלל, צלחתי בקושי רב את 100 העמודים הראשונים וכבר גמרתי אומר שלא אצליח לקרוא עוד 100, חשתי שאני פשוט לא מצליח להתחבר לספר, וזה קורה לי לפעמים ולבטח גם יקרה בעתיד ולכן יש לי כלל שאומר שברגע שהתחלתי לקרוא ספר אסיים אותו, לטוב ולרע; למזלי, הכלל פעל לטובתי הפעם.
לאחר שצולחים את 100 העמודים הראשונים הספר מתחיל לקבל צורה, העלילה מתחילה לתפוס תאוצה, הדמויות מעוררות עניין רב יותר, הכתיבה רהוטה, עשירה וקולחת; אחד המאפיינים הבולטים של הספר הוא הכתיבה הנושנה אם אפשר להשתמש במונח כזה. כבר לא כותבים ככה ובטח שלא מדברים ככה יותר, תענוג אמיתי.
קשה שלא להתרשם מבניית העלילה המושלמת של קולינס, לחבר את כל הקצוות יחדיו, לשוט בין זמנים שונים וארצות רחוקות ולהביא את הכל לסיכום בעמודים האחרונים של הספר, מלאכת מחשבת מעוררת השתאות.
לכן ומעוד כמה סיבות שבטח שכחתי, "האישה בלבן" הוא ספר מעולה אשר שווה כל מאמץ וזמן שהושקע בו לקריאה.

» ביקורות נוספות של Kadugen
» ביקורות נוספות על האישה בלבן