ביקורת ספרותית על אלוהים אינו גדול - איך הדת מרעילה את העולם מאת כריסטופר היצ'נס
ספר מעולה

---

אם נחלק את המציאות ל-2 מרכיביה הבסיסיים ביותר – "יש" ו-"אין", נוכל להסיק מסקנה לוגית כלשהי לגבי קיומו או אי-קיומו של אלוהים:
מה שיש – ישנו וקיים.
מה שאין – אינו יכול להתקיים בהווה (כי הוא אינו), ולפיכך לא קיים. זה לא סותר את קיומו בעבר, או בעתיד, אם ייווצר (ייברא) על ידי משהו שכבר קיים.

כשאנו יוצאים מנקודת ההנחה האנושית לחלוטין, שלכל דבר אשר קיים ונוצר (נברא) יש יוצר (בורא), אזי אנו מגיעים לפרדוקס:
הדתות טוענות כי העולם נברא על ידי אלוהים. משמע אלוהים קיים.
אך לפי לוגיקה זו – כל הדבר הקיים נברא. לכן נשאלת השאלה ''מי ברא את אלוהים''?
למעשה, המאמין בבריאה (ולאו דווקא בדת), טוען בלי כוונה או ידיעה, כי קיים כח גדול מאלוהים. כח אשר ברא אותו.
ומי ברא את אותו כח?
לכן, כמסקנה לוגית ראשונה, הכללה של אלוהים בתוך קבוצת ה''יש'' מהווה כניסה לתוך ספירלה שאין לה סוף.

אם נטען שאלוהים ישנו, אך שום כח לא ברא אותו, הרי זהו פרדוקס מרובע:
אם אלוהים קיים - האם הוא יכול להיווצר כ''יש'' מתוך ה''אין''?
ובהנחה שכן, האם גם כאן אנו לא מעניקים כח גדול יותר ל''אין'' מאשר לאלוהים עצמו?
ואיזה מין יקום הוא זה אשר הכח הגדול ביותר בו הוא כח שאינו קיים?
ובכלל – איזה אל הוא אל עוצמתי יותר? – כזה אשר ברא את הכל והוא קיים, או כזה אשר ברא את הכל למרות שהוא עצמו מעולם לא התקיים?

אז חוץ מלהרגיש חכמים מעט יותר, לא השגנו הרבה מלבד עוד מרדף אחרי הזנב של עצמנו.
ננסה לצאת גיבורים ולטעון שאלוהים אינו קיים?
יכול להיות שזו המסקנה הלוגית המתבקשת, אך מעטים הם האנשים המסוגלים לצאת בריש גלי באימרה שכזו, ועבדכם הוא בטח שלא אחד מהם.
ומדוע?
בכנות? - כנראה שאנו חוששים לקבוע בנחרצות דבר שאנו לא בטוחים בוודאות לגביו.
במדעיות? – זהו נושא שלא ניתן להוכיח או להפריך לעולם, ועבור קהילה מדעית שתומכת בעקרונות אלה, יהיה זה לא מקצועי ואף צבוע לקבוע עובדה ללא בדיקה מהימנה ותקפה.
בהומור? – רובנו עדיין מפחדים מההוא... נו, זה שאנחנו "לא מאמינים בו".
וקצת יותר ברצינות – חלקנו פשוט מפחדים מתגובת הסביבה, מתוך צורך בסיסי להיות קונפורמים.

הספר הזה אמנם לא דן בפרדוקסים הנ''ל, אך הוא דן באותו פחד. הפחד המושרש בנו והמלווה אותנו מילדות ועד המוות. מורא מעין מפקחת, מיד מענישה או גומלת. פחד ששורשיו בחינוך בן כמה דורות שעבר גם אלינו.
כן, השם של הספר לא בדיוק אטרקטיבי עבור קוראים ''מן השורה'', אך שמו אינו עולה בקנה אחד עם תוכנו, וחבל לפספס ספר אמיתי, עוקצני ומחכים רק בגלל דעה קדומה או שם לא קולע. היצ'נס, הומניסט מטבעו, אינו מתרכז באלוהים עצמו, אלא בפרשנות האנושית לרעיון האלוהות, הוא תוקף את הבריאה האנושית - הדתות למיניהן.
באינספור דוגמאות, השאובות מההיסטוריה, האקטואליה ומעולם הפילוסופיה, הוא מצייר תמונה שמתארת וחושפת צדדים מכוערים בדתות הפופולריות. צדדים שחסידיהן תמיד מנסים להצניע או להסתיר - גזענות, אפליה, אלימות, טרור ועוד.

עד לפני כשלוש שנים נושא האלוהות והדתות כלל לא עניין אותי. אך עם קריאת כמה ספרי פילוסופיה התחלתי להבין שזהו תחום שמושך אותי אליו כמו מגנט. לכן אני ממליץ בחום על ספר זה לכל מי שרוצה לחקור קצת יותר לעומק. מבין עבודותיהם של ''ארבעת הפרשים'' (הכינוי שניתן לארבעה סופרים ברוח זו – היצ'נס, דוקינס, דנט והאריס), התחברתי ביותר דווקא לספר זה.

מומלץ.
באלוהים.

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על אלוהים אינו גדול - איך הדת מרעילה את העולם