ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
סיפור המסגרת הוא כזה: פרופ' דיוויד זימר מאבד את משפחתו, אשתו ושני בניו, בתאונת מטוס. חייו הופכים לחיי יגון ספוגי אלכוהול ובריחה מן המציאות. אט אט הוא פורש מחיי הוראה ומסתגר מפני העולם בכלל ומפני חבריו בפרט. כישוריו החברתיים מדלדלים והמגע שלו עם בני אדם הופך לאפס.
צפייה מקרית בסרט אילם בטלויזיה צדה את עינו של זימר והוא מתחיל להתעניין בשחקן הקטור מאן. התעניינות זו מביאה אותו למסקנה כי אין די מידע על שחקן זה, בטח לא מידע אמין. זימר מוצא עניין בשחקן כקרש הצלה מחייו האפרוריים ומלאי היגון. חיפוש אחר מידע וכתיבת ספר על הקטור מאן ממלאים את חייו בעניין, כמו גם ריצה אחר סרטים עלומים המתגלים פה ושם במקרה.
לאחר כתיבת הספר ופרסומו מקבל לפתע זימר הזמנה משל פרידה ספלינג אחת, המזמינה אותו לפגוש את הקטור ספלינג, הקטור מאן לשעבר. זימר לא מאמין להזמנה עד שנכנסת לחייו אלמה, המגיעה לביתו ומאלצת אותו לבוא לניו מקסיקו החמה מוורמונט הקפואה. הטענה שלה היא שאין די זמן כדי להתעכב ולחשוב. צריך לפעול מיד אם זימר רוצה לראות את מאן.
מכאן העניינים מתפתחים במהירות עד לסיום המפויח.
למרות הנאמר לעיל ולמרות שזה אוסטר, שכישרונו להכניס אותנו במהירות לעלילה ולא להניח למרוץ לגווע לרגע, ההרגשה היא שיש כאן הרבה מלל לא ממש חשוב. המלל הלא חשוב בא בעיקר כדי להראות לנו את הפן האחר של אוסטר, זה הכותב תסריטים ומעורב בתעשיית הקולנוע האמריקאית (בעיקר ככותב התסריט של עישון). רוב ספר האשליות מלא בכתיבה על קולנוע ועל עשייה קולנועית ואת מי שזה מעניין זה יכול לעניין. לא שזה ממש משעמם – זה פשוט עמוס.
בסיום התחושה היא של סיפור שקפץ לתוך חייו של זימר ושינה אותם. אבל במשך הקריאה כלל אל ברור לאן הסיפור מוביל.
בהחלט לא הטוב בספריו, אבל חובבי אוסטר והם רבים ובצדק, יקראו גם ספר זה בשקיקה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
