ביקורת ספרותית על דיוקן הונגרי מאת אורלי קראוס-ויינר
ספר טוב

---

'דיוקן הונגרי' מספר את סיפורה של משפחה יהודיה-הונגרית מהימים שלפני מלחמת העולם השניה ועד לימינו.

דריה, הגיבורה החיה בישראל של ימינו, מחפשת אוצר משפחתי שטבעו אינו ידוע על מנת לממן ניתוח יקר לאחותה הצעירה, הסובלת מעיוורון פתאומי. היא עוברת דרך ארצות וקרובים שונים, מרחיקה לכת אפילו עד בית המשפחה הישן, הכל כדי לשמוע את סיפור המשפחה ולפענח את הסוד העומד מאחוריו.

אורלי קראוס-ויינר בספר זה היא בעיקר מספרת סיפורים טובה. הדמיון הרב, סיפורי האהבה והמלחמה והיחסים הרגישים והמסובכים בין בני המשפחה וחבריה סוחפים, מרגשים, מותחים ומעניינים. זה מרגיש כמעט כמו לקרוא ספר פנטזיה טוב או לשמוע אגדה רומנטית מרגשת.

ועדיין החוט המחבר בין כל הסיפורים האלה ועיקר העלילה- שהוא דריה וחיפושה אחרי האוצר- הוא החסרון הגדול בספר. אל מול הסיפורים המעניינים והכובשים מתואר סיפורה היבש והמעט נמתח של דריה, לא באמת מעניין למרות הכוונה שלשמו היא נכתבה- ללמד אותנו לקח ולהראות לנו את ההבדל בין הרומנטיקה הלכאורה שטחית של העולם הישן ומערכות היחסים של התקופה הנוכחית המודרנית.

למעשה הכוונה הזו אפילו קצת מוחמצת- הלקח שאנחנו אמורים ללמוד נראה מאולץ ולא נכון, מותיר אפילו הרגשה שהבחירה הגורלית שעשתה הגיבורה לפיו היתה מוטעית. אולי הספר היה טוב יותר אם המסר היה מועבר בצורה טובה יותר ואולי היה עדיף אם לא היה פה ניסיון להעביר מסר בכלל, ובכל זאת 'דיוקן הונגרי' עדיין מומלץ ובהחלט שווה את הקריאה, ולו רק בגלל הסיפורים הרבים והטובים שמתוארים בו.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על דיוקן הונגרי