ביקורת ספרותית על מאת
ספר מעולה

---

ספרון חביב, שעיקרו פתיחות אל הלא נודע ושאיפה לחשיפתו, המתאר עולם דו-ממדי שתושביו ממאנים לקבל את הממד השלישי הנעלם מעיניהם. בבסיסו גישה האומרת שחוסר מודעותנו לממדים נוספים אינה פוסלת את קיומם, גישה הנחוצה גם בימינו לשם התמודדות עם תאוריית המיתרים*, ואכן, שלא במתכוון (שכן הספר נכתב ב 1884), ניתן למצוא בספר נגיעה קלה בתורה זו, כאשר המחבר חוזר לדון בנקודה חסרת הממדים (בעזרת האנשה) לקראת סופו של הספר: "הוא אחד, ואף על פי כן הוא הכל שבכוליות" (נזכרתי בסיפורו הנהדר של בורחס, "האלף", אודות נקודה במרחב שנכללות בה כל הנקודות האחרות).
יש בספר גם ביקורת חברתית על אנגליה המעמדית מתקופתו של המחבר, אבל התיאור האלגורי של החיים במישוריה אינו עומד במבחן הזמן, כפי שמצליחה לעמוד (ובגדול) ההתייחסות לממדים. יש גם מידת עוקצנות בעובדה שתושבי מישוריה מיחסים רק לאל את היכולת לראות הכל מלמעלה, כלומר, את היכולת לראות בשלושה ממדים, ולכן הופתעתי לגלות שהמחבר הוסמך לכמורה בצעירותו.

* ניתן להבין את "דרך החשיבה" שמאחורי תפיסת עשרת הממדים בסרטון מצוין ביו-טיוב (למרות שאין זה ההסבר של תורת המיתרים):
http://www.youtube.com/watch?v=aCQx9U6awFw

ומשהו נחמד בהקשר הנ"ל, אותו גיליתי לגמרי במקרה בעת שיטוטי באינטרנט, ניתן לקרוא בלינק הנ"ל:
http://cafe.themarker.com/post/1167158/
(הקו הנטוי בסוף נחוץ לשלמות הלינק)

» ביקורות נוספות של אסף
» ביקורות נוספות על