הביקורת נכתבה ביום שבת, 25 בדצמבר, 2010
ע"י דובה
ע"י דובה
כמו שברור משם הספר והתקציר מאחור- מדובר במיטב הטורים של יאיר לפיד בטורו בסופי שבוע בידיעות אחרונות.
אחותי קנתה לי ליום הולדת ואמרתי לה "בשביל מה, קראתי אותם כבר". כי אספנית גזרי עיתון הפסקתי להיות, אפילו מתכונים אני עושה וזורקת...
הספר הזה טוב ובטח יאיר לפיד לא יתקשה למצוא את המילים שאני מתקשה להסביר פה- כי בנקודות מסוימות בהם אנחנו נתקעים ולא מוצאים מילים הוא נותן אמירה לא צינית מידי, לפעמים עם הומור עצמי שמזכיר לנו שגם הוא בנאדם.
הספר ערוך טוב! זה לא סתם טורים בסדר כרונולוגי- אלא בפרקים, וגם הם מובאים בקפידה כאילו הם ממשיכים אחד את השני.
אולי סוד הקסם הוא דווקא העורך, דב איכנולד, כי נתקלתי בספרים שהוא השאיר בהם חותם כל כך חזק שהרגשתי שהוא זה שכתב את הספר והרס לסופרים טובים שיכלו לבדם.
דווקא הטור הכל כך פופלארי על חתונות לא מופיע בספר, ואם לומר את האמת זה משמח אותי מאוד כי כמה אפשר לשמוע את טור הזה נאמר ע"י אמהות בחתונת ילדיהן, כשהאופציה המקבילה תהיה חליל ג'ובראן?
גם נושאים אישיים שנוגעים לחיי כולנו כמו משבר גילאים, גיוס וכו' נכנסו לספר, וגם טורים על בעיות שאיכשהו ישארו גם אם נפתח את הספר עוד 20 שנה.
לאחרונה הטורים של לפיד מאכזבים ולכן הספר הוא תיזכורת חביבה ליאיר שאהבתי.
חבל שאין בכל טור ציור מצורף של יזהר כהן, אבל מזל שיש את המעט הזה.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
