ביקורת ספרותית על הנערה שבעטה בקן הצרעות - מילניום #3 מאת סטיג לרסון
ספר טוב

---

קראתי את הספר רק עכשיו והתלהבתי כמו משני הראשונים. אולי יותר.

נעים לקרוא ספר על תרבות לא אמריקאית: יש משהו שפוי, לא מוגזם, בחיים השוודיים המתוארים בספר. לא חסרים לשוודים פושעים (אפילו מגעילים).יש להם משטרה שלא כולה טהורה, יש פרקליטים שמפשלים, יש להם שרות ביטחון שחלק מאנשיו בטוחים שהם מגני האומה וככאלה מותר להם ל"ותר" על זכויות אדם (של אחרים)ולעבור על חוקים כדי להשיג את מטרתם.

הסופר מצליח לספר סיפור טוב ומרתק, בלי להזניח את בניית דמויותיו, ובלי להתחנף לקוראים. הוא אמנם מעניק לגיבורו (בן דמותו?) סגולות גבריות ומשיכה יחד עם תבונה ואנושיות אך אינו מתייחס אליו כאל סופרמן: הוא בגיל העמידה, עם כרס קטנה והתנהגות אנושית בד"כ. ואשר לגיבורה - הוא אמפאתי אליה, מבין אותה ומלא זעם על פשעים נגד נשים.

מעציב שהסופר נפטר לפני שהספיק לכתוב את מה שתכנן. כדאי לכם לקרוא אני מאד אהבתי.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הנערה שבעטה בקן הצרעות - מילניום #3